רשות הטבע והגנים 2017

רשות הטבע והגנים מסכמת את שנת 2017 ||| במפגש עיתונאים הוצגו גם תכניות לשנת 2018  |||השבת דורסים וחי בר לטבע  |||14 שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים ||| להמשך הסיכומים והתחזיות <<<

גן לאומי מצדה (צילום מנו גרינשפן)

מבקרים בשמורות ובגנים הלאומיים

השנה ביקרו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים כ- 9.5 מיליון מבקרים, מדובר בשיא של מבקרים באתרי הרשות. בתוך כך חל גידול של 30% בתיירים אשר ביקרו באתרי הרשות. השנה הוכרזו 14 שמורות טבע וגנים לאומיים לעומת 6 שהוכרזו אשתקד. לדברי מנכ"ל הרט"ג שאול גולדשטיין "כרזות אלו הן הדרך הטובה ביותר לשמור על ערכי הטבע לדורות הבאים". השנה קידמה הרשות שיתופי פעולה עם ארגונים מקבילים ברחבי העולם במסגרתם התקבלה הרשות לראשונה להיות חברה בארגון הגג לשמירת טבע עולמי IUCN.

יחידת מודיעין חדשה בשיתוף מג"ב

בימים אלה נשלמת עבודת מטה להקמת יחידת מודיעין ייעודית לרשות הטבע בשיתוף עם משמר הגבול. זאת במטרה לייצר מכפיל כוח לשני הצדדים ולייעל את פעולות הפיקוח והאכיפה של הרשות. היחידה תשפר את  ההתמודדות עם הפשיעה החקלאית בשטחים הפתוחים  ועם עברייני הטבע, מאחר ולרוב מדובר באותן כנופיות מפירי חוק. יחידת המודיעין תעסוק בפעולות של איסוף מודיעין, הפעלת מקורות מחקר והערכה באמצעות מג"ב ותאפשר מעבר לייעול פעולות הפיקוח והאכיפה גם ענישה מחמירה יותר לעבריינים סדרתיים ובכלל.

תחום הים ופיקוח על הדייג

פיקוח ימי ברשות הטבע והגנים (צילום יניב כהן)

התחום הוקם לפני כשנתיים מתוך ההבנה כי הטיפול בסביבה הימית הוא צו השעה ודורש תשומות בהתאם: כוח אדם, משאבים, ניהול וכו'. בסוף נובמבר 2017 נחתם הסכם בין משרד החקלאות לרשות הטבע והגנים להעברת האחריות לפיקוח על הדיג לידי רשות הטבע והגנים. משמעות ההסכם תהיה הקמת יחידה ימית ברשות, שתפקח על כל נושא הדיג לאורך חופי הארץ ובמים הריבוניים של ישראל. היחידה תחל לפעול ב-1.1.2018.

היחידה תמנה 12 פקחים בים תיכון, 2 פקחים בכנרת ו-2 פקחים באילת. היחידה תעסוק בפיקוח ואכיפת תקנות הדייג החדשות שאושרו בוועדת הכלכלה של הכנסת בסוף 2016 וכן בפיקוח על השמורות הימיות והגנה על ערכי טבע מוגנים בים. הרשות כבר הצטיידה בשש סירות פיקוח ועומדת לרכוש גם ספינה לעבודה בים עמוק.

השנה הוגברו מאמצי הפיקוח של הרשות בים התיכון ובאילת ובוצעו כ-100 אירועי אכיפה בים (פגיעה בשמורה, דייג בשמורה, פגיעה בערכי טבע מוגנים וכדומה).

בשיתוף אגף הדיג, אוניברסיטת תל אביב וארגוני דיג ספורטיבי, עורכת הרשות סקר דייג ספורטיבי לאורך כל חופי ישראל בשנה האחרונה. הסקר כולל סקר קרקעי וראיונות עם דייגים, סקר אינטרנטי וסקר מוטס. תוצאות הסקר יספקו תמונת מצב אמינה ומקיפה על מאמץ הדיג הספורטיבי בארץ והשפעתו על בית הגידול הימי.

חינוך והסברה לעוסקים בתווך הימי

בשיתוף חיל הים מגובשת אמנה לשמירה על הסביבה הימית בפעילות השגרה והבט"ש של חיל הים. בתוך כך, בשיתוף קורס חובלים וחיל הים נערך לראשונה השנה קורס קצין שומר טבע לחניכי קורס חובלים. בקורס קבלו החניכים מבוא ועקרונות לשמירה על הסביבה הימית, בשטח ובכיתה.

בפעילות הסברה ממוקדת שערכנו השנה עברנו בכל חנויות ציוד הדיג וספורט ימי בארץ, כל מועדוני הצלילה וגלישה, קיאקים וספורט ימי. כל מועדון קיבל הסברה מקצועית על שמורות הטבע הימיות , ערכי הטבע המוגנים בים וכן קיבל מספר כרזות שהפקנו המציגות בצורה צבעונית ומונגשת את הנושאים החשובים בהם מפת השמורות הימיות בארץ, פוסטר של ערכי טבע מוגנים בים, פוסטר של הכרישים בחופי ישראל ופוסטר של הבטאים בחופי הארץ.

בשיתוף פעולה עם אגף הדיג הופקה דפדפת מידע לדייג בעברית ובערבית, הנותנת מידע על המותר והאסור בים על פי החוק כולל מפת השמורות הימיות. כל דיג קיבל את החומר יחד עם רישיון הדיג.

בנוסף, נערך שבוע אדם וים – שבוע פעילויות מיוחד למען השמירה על הים, שנערך זאת השנה החמישית על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אקואושן במסגרת שבוע זה התקיימו פעילויות הסברה נרחבות לצד פעילויות ניקיון לאורך חופי ישראל. השבוע נערך בשיתוף פעולה בינלאומי ומטרתו השגת חופים וימים נקיים בכל העולם.   https://www.ecoocean.org/

גן לאומי חוף פלמחים (צילום אמיר חן רשות הטבע והגנים)

נתוני כניסות תיירים ומטיילים

במהלך שנת 2017 ( עד חודש אוקטובר –  כולל) חל גידול של כ- 6.5% במספר המטיילים הכולל (ישראליים + תיירי חוץ) שטיילו בגנים הלאומיים ובשמורת הטבע שבתשלום (כ- 9,505,000 מטיילים ב-2017)  לעומת התקופה המקבילה בשנת 2016 (כ- 8,931,000 מטיילים).

בתוך כך בשנת 2017 (עד אוקטובר) עמד מספר המטיילים הישראליים על 7,246,000 מטיילים לעומת 7,201,000 מטיילים בתקופה המקבילה בשנת 2016.

עיקר הגידול במספר המטיילים במהלך 2017 חל בקרב תיירי החוץ – 2,259,000 תיירי חוץ טיילו בשמורות ובגנים הלאומיים ב-2017 לעומת 1,730,000 תיירים בתקופה המקבילה ב-2016. נתון זה משקף גידול של כ-30% במספר תיירי החוץ שביקרו השנה בשמורות ובגנים הלאומיים.

דירוג אתרי רשות הטבע והגנים הפופולאריים (ישראליים תיירים)

(נכון לסוף אוקטובר 2017 – לא כולל הגנים הלאומיים עם החופים)

  • גן לאומי קיסריה עם כ-712,000 מטיילים
  • גן לאומי מצדה  עם כ-684,000 מטיילים
  • שמורת טבע עין גדי עם כ-491,000 מטיילים
  • שמורת טבע בניאס עם כ-488,000 מטיילים
  • גן לאומי גן השלושה  (הסחנה)  עם כ-359,000 מטיילים
שמורת טבע חי בר כרמל (צילום דורון ניסים רשות הטבע והגנים)

דירוג אתרי רשות הטבע והגנים הפופולאריים – ישראלים

( נכון לסוף אוקטובר, לא כולל הגנים הלאומיים עם החופים – אשקלון, פלמחים ובית ינאי):

  • גן לאומי קיסריה עם כ-374,000 מטיילים ישראליים
  • גן לאומי גן השלושה (הסחנה) עם כ-345,000 מטיילים ישראליים
  • שמורת טבע עין גדי עם כ-322,000 מטיילים ישראליים
  • גן לאומי ירקון עם כ-276,000 מטיילים ישראליים
  • גן לאומי מצדה עם כ-261,000 מטיילים ישראליים

דירוג הגנים הלאומיים עם חוף ים:

  • גן לאומי חוף פלמחים – 698,000 מטיילים ישראליים
  • גן לאומי נחל אלכסנדר חוף בית ינאי – 551,000 מטיילים ישראליים
  • גן לאומי אשקלון עם כ-439,000 מטיילים ישראליים

דירוג אתרי רשות הטבע והגנים הפופולאריים – תיירים

  • גן לאומי מצדה עם כ-423,000 תיירי חוץ
  • גן לאומי קיסריה עם כ-338,000 תיירי חוץ
  • גן לאומי קומראן עם כ-260,000 תיירי חוץ
  • שמורת טבע בניאס עם כ-230,000 תיירי חוץ
  • שמורת טבע עין גדי עם כ-170,000 תיירי חוץ

חניוני לילה

בשנת  2017 (עד אוקטובר) לנו ברשת חניוני הלילה (בתשלום) כ-454,000 מטיילים. רשות הטבע והגנים מנהלת 23 חניוני לילה בתשלום בפריסה ארצית, מגן לאומי חורשת טל שבצפון ועד חי בר יוטבתה שבדרום. זאת בנוסף לעוד כ- 130 חניוני לילה שאינם בתשלום ברחבי הארץ.

בשנים האחרונות הרשות השקיעה רבות בשדרוג החניונים והנגשתם לכלל האוכלוסייה, כל זאת בשאיפה לשנות את תרבות הנופש בחיק הטבע והפיכת הלינה בטבע לחוויה ערכית, ידידותית ושווה לכל נפש.

בנוסף, רשות הטבע והגנים פועלת להנגיש את השירות בחניוני הלילה ובהתאם מציעה בחלקם גם שירות של בניית אוהל בהזמנה אישית הכולל: אוהל, מזרונים ואף עצים למדורה במקומות המותרים. בנוסף, רשות הטבע והגנים הטמיעה באתר האינטרנט שלה מודל המאפשר הזמנות אונליין ללינות ב-15 מחניוני הלילה של הרשות, במטרה להפוך את תהליך ההזמנה לידידותי יותר בעידן הדיגיטלי. הנגשה דיגיטלית זה תימשך גם במהלך השנה הבאה.

השנה  לראשונה פתחה הרשות חניוני לילה גם בתקופת החורף, כמו כן הורחבו פעילויות העשרה בנושאים מגוונים- פעילות אור כוכבים, מספרי סיפורים, הכרות עם עבודת הפקח, התיישבות בעמק ועוד.

הנגשת גנים לאומיים ושמורות טבע

רשות הטבע והגנים פועלת על פי חוק ובהתאם פועלת להכשרת אתריה לביקורי אנשים עם מוגבלויות ולטיול נוח יותר של משפחות עם עגלות ילדים. בגנים הלאומיים, שמורות הטבע, ואתרי המורשת, שהכניסה אליהם בתשלום מבוצעות התאמות נגישות ומותקנים אמצעי עזר לנגישות.  יש לציין כי מדובר בעבודת פיתוח מאומצת, במסגרתה רשות הטבע והגנים עובדת בצמוד ליועצי נגישות ומול מפקחי הנגישות מטעם הנציבות עד לקבלת אישור הנגישות הסופיים. מאז שנת 2000 ועד היום הושלמה הנגשה של כ- 28 אתרים , עד סוף שנת 2017 צפויה הרשות להשלים הנגשה לכ-8 אתרים נוספים. (בין האתרים שהונגשו השנה – הגנים הלאומיים: ירקון, בית גוברין ותל באר שבע). במהלך 2018 מתכננת הרשות להשלים הנגשה לעוד כ-30 אתרים.

קמפיין מינים פולשים

רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, השיקו השנה קמפיין חדש בנושא המינים הפולשים בישראל במטרה להעלות את מודעות מקבלי ההחלטות והציבור לנושא וכחלק מהפעולות להילחם בתופעה המזיקה לאדם ולסביבה. למינים הפולשים השפעה מזיקה במגוון תחומים החל מחקלאות, בריאות הציבור ועד תשתיות ותיירות. מינים פולשים מוגדרים כאורגניזמים שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי, לרוב כתוצאה ממעשי האדם, והתפשטו והתבססו בסביבה החדשה אליה הגיעו. מינים אלו מסבים נזק משמעותי והרסני למערכות אקולוגיות טבעיות ולאדם. על פי הערכות הנזק הכלכלי העולמי שנגרם מהמינים הפולשים נאמד על כ- 1.4 טריליון דולר בשנה.

במסגרת הקמפיין שהושק הוקם גם אתר אינטרנט הכולל מידע נרחב אודות המינים הפולשים בדגש על הסכנות הטמונות במינים הפולשים, מאפייניהם, ומה ניתן לעשות גם ברמה האישית כדי למגר את התופעה. לאתר מינים פולשים <<< 

שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים

בשנת 2017 הוכרזו 14 שמורות טבע וגנים לאומיים בשטח כולל של 62,740 דונם בכל רחבי הארץ. לשם השוואה בשנת 2016 הוכרזו רק 6 שמורות טבע וגנים לאומיים בשטח כולל של כ-8,213 דונם. בין השמורות והגנים הלאומיים שהוכרזו:

  • שמורת טבע קציר
  • שמורת טבע להב דרום
  • גן לאומי צבעי מכתש רמון
  • שמורת טבע הר גיורא
  • גן לאומי הרי יהודה
  • גן לאומי תל לכיש ותל מארשה
  • גן לאומי גבעות לכיש

בין ההכרזות בולטות במיוחד ההכרזות של שמורת אור כוכבים בינלאומית במכתש רמון ושל גן לאומי צבעי מכתש רמון.

גן לאומי צבעי מכתש רמון (צילום צור נצר רשות הטבע והגנים)

גן לאומי צבעי מכתש רמון

נמצא באזור מרהיב ביופיו בשטח של 1,132 דונם. האזור שימש במשך עשרות שנים שטח כרייה גדול, כאשר רק בתחילת שנות האלפיים הפסיקה לפעול המחצבה האחרונה באזור. בשטח נותרו בורות ענקיים רבים, נוף פצוע ומרחבים שנדרש לשקם, אך יחד עם זאת גם מחשופים שיצרו המכרות ומגלים לעין תופעות גיאולוגיות מרהיבות, מרתקות וייחודיות עם עניין רב לציבור.

שמורת אור כוכבים בינלאומית במכתש רמון

היא שמורה ראשונה מסוגה בישראל ובמזרח התיכון כולו. תואר בינלאומי נכסף זה, שניתן למכתש על ידי הארגון האמריקאי IDA (International Dark Sky Association ) מהווה הכרה באותם אתרים ברחבי העולם אשר בהם נשמרים שמי הלילה במצבם הטבעי, ומשמרים את המראה הייחודי של שמי הלילה זרועי הכוכבים במלוא תפארתם, וזאת מסיבות אקולוגיות, אסטרונומיות ותרבותיות. עד כה זכו למעמד יוקרתי זה רק 54 שמורות טבע ב-15 מדינות ברחבי העולם ומדינת ישראל הנה המדינה הראשונה הזוכה להכרה זו באזור המזרח התיכון.

רשות הטבע והגנים זכתה להכרה הבינלאומית לאחר שלוש שנות בחינה ובדיקה קפדנית שהתבצעה ע"י הארגון הבינ"ל. ההכרה ניתנה בזכות איכות שמי הלילה שנמצאה בשמורה ברמה המחמירה ביותר שהארגון דורש, תוכנית להסדרת תאורה ייחודית לאזור בחניון הלילה, ותוכנית חינוך מגוונות שתונגש לציבור. הכרה בינלאומית זאת מגדירה באופן פרטני את מערב מכתש רמון כאזור ליבה לא מופר, ואת אזור מזרח המכתש כאזור שבו הרשות מאפשרת לציבור המבקרים ליהנות מחוויה לילית ייחודית באמצעות חניוני לילה המותאמים למזעור זיהום האור, בשילוב תכנים חינוכיים בנושאי אסטרונומיה והטבע בלילה.

פיתוח ושימור אתרים

רשימת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע בהן בוצעה פעילות שימור במהלך שנת 2017 :

  • מבצר נמרוד – שימור קירות וקשתות במבצר
  • תל דן – שימור לבני בוץ של השער הכנעני (שער אברהם)
  • ברעם – שימור חזית בית הכנסת העתיק
  • מונפור – שימור המצודה והחווה החקלאית
  • ארבל – שימור כפר המערות והמצודה במצוק
  • חירבת מיניה – שימור ארמון מוסלמי על חוף הכנרת
  • חמת טבריה – שימור בית הכנסת העתיק
  • ציפורי – שימור פסיפסים מפעל במים העתיק , פסיפס בית הכנסת והמצודה
  • מגידו – שימור השערים, ארמון שלמה והאורוות
  • קיסריה – שימור בית הכנסת העתיק, במת המקדש, מבנים בנמל הורדוס, החומות הצלבניים
  • בית שאן – שימור התיאטרון, בית המרחץ, פסיפסים, מבנים ברחוב פלדיוס, התל
  • אפולוניה – שימור מלווה חפירה במגדל העוז של המצודה
  • תל אפק (אנטיפטריס) שימור מקדש כנעני, המגדל המתומן במבצר, מפעל המים המנדטורי
  • מאוזוליאום מזור – שימור משקוף ואיטום הגג
  • סביב חומות ירושלים – העופל, עיר דוד, אמת המים העתיקה
  • תל לכיש – שימור השערים, הארמון ומרחב התל
  • בית גוברין – תל מרשה, מערות הפעמון, האמפיתיאטרון, הכנסיה הצלבנית
  • הרודיון – מתחם קבר הורדוס, התיאטרון, המדרגות המונומנטליות, ארמון ההר
  • תל באר שבע – השער , בית ארבע מרחבים, מפעל המים העתיק
  • תל ערד – המקדש היהודי מפעל המים שמתחתיו, העיר הכנענית
  • מצדה – ארמונות ההר, בורות המים, בית המרחץ, דרכים בהיקף ההר
  • ממשית – פסיפסים, ניקוז כללי באתר
  • עבדת – שימור מבנים ומתקנים באתר
  • שיבטה – שימור הכנסיות ומערכות המים העתיקות

שביל ישראל באופניים

שביל ישראל לאופניים הוא פרויקט לאומי שמטרתו ליצור שביל רכיבה רציף לאופני הרים אשר יחצה את הארץ לאורכה ויחבר בין החרמון בקצה האחד לבין אילת בקצה השני. השביל עובר בחלקו בתוואי דרכים עתיקות, בין אתרי המורשת והדת הקדומים והקדושים לשלוש הדתות. עד כה הוכשרו מסלולים בהיקף של כ-320 ק"מ, המחברים את מצפה רמון לאילת ומאפשרים  8 ימי רכיבה רצופה. השביל כולו צפוי להיות באורך של 1,200 ק"מ ולחבר ברצף את החרמון לאילת.

במהלך שנת 2017 יושלם חלק ניכר מהמקטע של שדה בוקר עד מצפה רמון באורך כ-70 ק"מ. כמו כן הושק השנה אתר אינטרנט לרוכבי האופניים לקידום תיירות הפנים והחוץ. האתר הושק גם בשפה האנגלית.

התכנית לשנת 2018 היא להכשיר עוד 100 ק"מ בשביל בהם מקטע חשוב בין ערד למצדה. כמו כן צפויה תחילת עבודה על קטע השביל הראשון באזור הצפון באורך של 30 ק"מ נוספים– באזור העליות לשמורת הארבל.

יש לציין כי על פי הערכות, מקטעי שביל ישראל באופניים הקיימים עד כה, קידמו הכנסות של כ-20 מיליון ₪ לתיירות הדרום – ב-3 השנים האחרונות. פרטים נוספים באתר <<<

צמצום נזקי שריפות

322 אירועי שריפות התרחשו השנה בשמורות טבע וגנים לאומיים בשטח כולל של 28,000 דונם לעומת 59,000 בשנת 2016 (ירידה של למעלה מ-50% בשטח שנשרף) . פקחי הרשות בשילוב כוחות לוחמי האש עסקו בכיבוי השריפות. בחלקן הוזנקו גם מטוסי כיבוי.

חילוץ מטיילים

פקחי רשות הטבע והגנים לקחו חלק בחילוץ וסיוע למטיילים בשמורות טבע וגנים לאומיים בכ-550 מקרי חילוץ שונים.  החודשים העמוסים ביותר באירועי חילוץ וסיוע למטיילים הם בחודשי אפריל, מאי, אוגוסט ואוקטובר – חודשים המאופיינים בתקופת חול המועד הפופולארית לטיולים בטבע ובאתרי מורשת ובתקופות 'בין הזמנים' – בהן בחורי ישיבה מרבים לטייל.

יחמור שהושב לטבע (צילום רשות הטבע והגנים)

סטטוס אוכלוסיית צבאים בישראל

צבי ישראלי: נכון ל-2017 מונה האוכלוסייה בישראל כ-3,880 פרטים בלבד: כ-2,880 פרטים על-פי ספירות עונתיות קבועות שמבצעת רט"ג, ועל-פי הערכת ביולוגים ברט"ג, עוד כ-1,000 פרטים הפזורים באוכלוסיות קטנות ביותר ומקוטעות בצפון ומרכז ישראל, יהודה ושומרון והנגב המערבי.  לשם השוואה האומדן ב-2016 היה כ-3,500 פרטים סה"כ. אוכלוסיית הצבאים הגדולה ביותר נמצאת באזור רמות יששכר שם על פי ספירה אחרונה נספרו 954 צבאים. הדירוג בספר האדום העולמי לצבי ישראלי עלה לדרגת Endangered בסכנת הכחדה. המין הוא כיום כמעט ייחודי אך ורק לישראל. מצב האוכלוסייה הוא גידול חיובי בחלק מהאזורים (רמות יששכר, גלבוע והרי נפתלי)  וירידה או יציבות באזורים אחרים.

צבי נגב: בספירה שנערכה לפני כחודשיים נספרו 1,151 צבאי נגב לעומת 1,158 בשנת 2016. מבחינת שימור ושיקום האוכלוסייה  מתבצעות פעולות הדומות לאלו שמתבצעות עבור הצבי ישראלי ומתוארות לעיל, במיקוד על הנושאים הרלוונטיים לתפוצתו המדברית. ביניהן: מחקר ומעקב אחר השפעת זיהום הנפט בעברונה על אוכלוסיית המלחה.

צבי שיטים: מספירה שבוצעה לאחרונה עולה כי אוכלוסיית צבי השיטים מונה רק 22 פרטים ועל כן נמצאת בסכנת הכחדה קריטית.  מספר זה זהה לשנה שעברה.

בימים אלו מתגבשת תכנית פעולה לשימור המין. התכנית מבוססת על הנחיות לשימור מינים של ה-IUCN והיא נבנית על-פי מודלים ביולוגיים-מתמטיים של גידול האוכלוסייה בתסריטים שונים. זו תכנית שאפתנית ארוכת טווח, שבסופה ייסוד 3 אוכלוסיות בטבע.

סטטוס אוכלוסיית נשרים בישראל:

בשנת 2017 חלה עלייה במספר קינוני הנשרים – 51 לעומת 41 בשנת 2016. זאת בדגש על עלייה דרמטית של קינונים באזור מכתש רמון. בצפון הארץ – נמשכת מגמת החזרה של הנשרים לכרמל לעומת המצב החמור בגולן.

במטרה להגן על אוכלוסיית הנשרים ולמזער את הפגיעה בהם חברו יחד בשנת 1996 רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל לפרויקט משותף "פורשים כנף", פרויקט לשיקום אוכלוסיית הנשרים והעופות הדורסים בישראל. פעילות זו הניבה בין היתר את  החזרה של הנשרים לקנן במצוקי הכרמל. בכרמל נספרו כ-40 נשרים ו-6 גוזלים במושבת הקינון בטבע.

צבי ים: המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים הוא המרכז היחיד מסוגו בארץ, שנועד להגן על צבי הים שנפלטו אל החוף, להעניק להם טיפול רפואי, לשקם אותם ולהחזירם אל הטבע. במהלך שנת 2017 טיפל המרכז ב-73 צבי ים , מתוכם 49 שוקמו ושוחררו לטבע/משוקמים. לשם השוואה בשנת 2016, טופלו 70 צבי ים מתוכם שוקמו 39 צבי ים. 132 קיני צבי ים אותרו השנה בחופי הים בכל הארץ בעונת ההטלות לעומת 156 קינים שאותרו ב-2016. ממוצע ביצים בכל קן הוא 80 ו-80% זה ממוצע ההגחות של הבקועים מכל קן.

חי בר כרמל

שמורת טבע חי-בר בכרמל מוקדשת לגידול בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה או שנכחדו מן האזור ולהשבתם לטבע. במקום גרעיני רבייה של:

  • יחמור פרסי
  • אייל הכרמל
  • נשרים
  • עופות דורסים אחרים

השמורה מאפשרת להיחשף מקרוב לגרעיני הרבייה, לצפות מקרוב בנשרים ובפרטים של צבי ישראלי, שניהם מינים המצויים בסכנת הכחדה. בנוסף ניתן לצפות גם בדורסים נוספים כדוגמת עיטם לבן זנב, עיט ניצי ועוד. כולם נמנים עם פרויקט השימור וההשבה לטבע שמובילה רשות הטבע והגנים.

בחי בר כרמל חמישה מיני יונקים: היחמור הפרסי שנכחד לפני כ- 150 שנים, איל הכרמל שנכחד לפני כמאה שנים וצבי ארץ ישראלי המצוי בסכנת הכחדה באזורים מסוימים. שני מינים נוספים של יונקים הובאו לישראל במטרה להשיבם לטבע, אך הוחלט בעבר שלא נמנו עם הטבע בישראל, אלא רק דמו לאבותיהם שנכחדו לפני מאות שנים והם עז הבר הכרתית וכבש הבר האירני.

בחי בר כרמל מגדלים גם שבעה מינים של עופות דורסים כחלק מפרויקט פורשים כנף, המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, בהם: נשר מקראי, רחם, עזניית הנגב, עיטם לבן זנב, בז צוקים, עיט זהוב ועיט ניצי. בנוסף לדורסים ישנם גם עורבים שחורים.

להקת נשרים ויחמור בחי בר כרמל (צילום דני בר)

עדר היחמורים

העדר שנמצא בחי בר כרמל הוא העדר הגדול בעולם בשבי והוא מונה כ- 120 פרטים. גודל העדר תלוי במספר ההמלטות ומספר ההשבות לטבע שמתבצעות בכול שנה. שחרור היחמורים החל באמצע שנות ה-90, בנחל כזיב ופסק שם כעשר שנים מאוחר יותר בשל התבססות אוכלוסיית היחמורים שם. כיום ישנם כ- 200 פרטים שמתקיימים ומתרבים בטבע באזור נחל כזיב. בחמש השנים האחרונות משוחררים גם יחמורים באזור סאסא ונכון להיום ישנם כ- 15 פרטים באזור זה בטבע. בשלוש השנים האחרונות החל שחרור גם בכרמל, עד כה  שוחררו 12 פרטים. באביב האחרון תועד פרט שנולד בטבע ליחמורה ששוחררה בפברואר 2015. היחמורים משוחררים עם משדרי GPS  המתוכנתים ליפול מספר חודשים לאחר השחרור. לאחר נפילת הקולר המעקב מסתמך על תצפיות במצלמות מעקב ובתצפיות ישירות. במקביל לשחרור היחמורים באזור זה, משוחררים היחמורים גם באזור נחל שורק בצדו המזרחי, על ידי גן החיות בירושלים ובפיקוח של רשות הטבע והגנים. באזור זה  מתקיימים היום בטבע כ- 50 פרטים.

רמת הנדיב

את איל הכרמל השיבו באזור רמת הנדיב בשנות ה-90 ובין השנים 2005-2007 באזור הר חורשן. כיום ניתן לראות פרטים ששוחררו לפני יותר מעשור ואף צאצאים שנולדו בטבע.

הביקור בשמורת חי בר כרמל הוא חוויתי ומהנה לכל המשפחה. כחלק מפעולות הסברה, חיבור הציבור הרחב למען שמירת טבע ומשיתוף הציבור בעשייה של רשות הטבע והגנים בשמירה ובהגנה על אוכלוסיות בסכנת הכחדה, ניתן לבקר באתר ולהשתתף בסיורים מודרכים בחלק מגרעיני הרבייה שבשמורה.

גרעיני הרבייה של העופות הדורסים בחי בר כרמל

בשנת 2017 נרשמו פעולות הרבייה וההשבה הבאות:

עיט ניצי: שוחררו 6 פרטים שבקעו השנה. למרבה הצער, 3 מתוכם התחשמלו למוות בארץ. בנוסף, פרט צעיר מהטבע שנלכד, מושדר ולאחר כשבועיים נמצא מחושמל חי, ולא יוכל לשוב לטבע. פרט זה ייכנס לגרעין הרבייה.

עיטם לבן זנב: נלכד וסומן פרט צעיר בסוף נובמבר.

בז צוקים: שוחררו 7 פרטים שבקעו השנה.

רחמים: בקעו 9 פרטים השנה. במהלך השנים 2017-2015 שוחרר 7 פרטים כאשר אחד נפגע מפגיעת רכבת ומת.

נשרים: עלייה במספר הביצים והגוזלים במהלך השנים. ספירה אחרונה שנערכה הצביעה על כ-50 נשרים באזור הכרמל.

כתיבת תגובה