נסיעת מבחן שהיא גם חוויה בגליל העליון ||| שמן זית ג'האשן בחגיגות ימי הזית ||| שמורת אגם החולה עם ג'מוסים, צבי מים ועופות ||| גשר הדרדרה וחניון עם סיפור אישי ||| סיום במסעדת הדגים עין גב ושקיעה בכנרת ||| כל הפרטים והחוויות בהמשך…
קיה סטוניק פרימיום
לקחנו הפעם את השובבה החדשה של קיה. סטוניק Stonic הוא ה- SUV הקטן של קיה. הגרסה שלנו היא הפרימיום עם מנוע טורבו 1.0 ליטר בעל 3 בוכנות הנעה שמפיקות 120 כ"ס ותיבת הילוכים אוטומטית עם מצמד כפול ו-7 הילוכים. ראוי לציין ליש גרסה נוספת לסטוניק, עם מנוע 1.4 ליטר אטמוספרי שמפיק 100 כ"ס. הרכב מאובזר בשלל אמצעי בטיחות שמעניקים לו דרגת בטיחות 6 במכובדת ובנוסף דרגת זיהום אויר 7 שלא רואים הרבה כמותה ברכבי SUV שעל כבישי ישראל.
נסיעת מבחן לצפון
יצאנו 2 זוגות ליום מאתגר בגליל העליון, עמק החולה ורמת הגולן שבו אפשר היה לבחון ולהרגיש את יכולות הסטוניק של קיה ואמנם כול הנוכחים נהנו מהרכב, מהרווחה והנוחות של רכב זה למרות שהוא הקטן מבין הרכבי כבישטח המוכרים במחוזותינו – SUV קומפקטי. הסטוניק האדום שקיבלתי היה עם חישוקי "17, פנסי ערפל, נגיעות כסופות וגם צביעה דו-גונית של גג שחור וכמובן הרבה אדום.
תחנה ראשונה: משק משפחת ג'השאן – כלנית
חזרנו גם השנה לבית הבד של ג'השאן – אחד מבתי הבד ומותגי שמן הזית הגדולים בישראל. בימים אלה מציינים את ימי ענף הזית בגליל, לכבוד המסיק שמתבצע בימים אלה. בבית הבד ראינו את המכונות החדשות לעצירת השמן שבית הבד הצטייד בהם למסיק 2019. משפחת ג'השאן מייצרת משנת 1863 שמן זית ובמשך דורות עצרו בני המשפחה שמן בבית הבד העתיק, עם אבן ריחיים ומכבש ידני. כיום בית הבד נמצא באזור התעשייה של כלנית הסמוכה למר'ר.
במסגרת ימי ענף הזית פתחו בבית הבד מתחם אוכל ומוסיקה לאושרם של המבקרים והמשפחות עם ילדים. כל מבקר מתכבד בצפייה בסרט המספר את סיפור שמן הזית וסיפורה של משפחת ג'השאן וכמובן מוזמן לראות את תהליך הפיכת הזיתים המגיעים לבית הבד, לשמן זית איכותי וטרי. במקום גם מוכרים תבלינים, טחינה של הבית, זיתים כבושים ללא חומר משמר והעיקר – שמן זית ראשון המסיק ושלל זני זיתים ואריזות בגדלים שיתאימו לכל אחד ולכל מטרה. בית בד משק ג'השאן, כלנית. פרטים באתר… ובטל': 050-7881481 או 050-7881488.
ממשיכים צפונה
הקיה סטוניק מצוידת בצג מולטימדיה מקורי עם ממשק לסלולארי, מתחת למסך בקרת אקלים דיגיטלית לטובת הנהג והנוסע לצידו. הרכב מצויד במפתח חכם, דוושות בגימור אלומיניום, הגה ספורטיבי וחיישני גשם. המרחב הפנימי מספיק לארבעה מבוגרים רחבים כמונו. המושבים נוחים ושומרים על הגב היטב. תא המטען עם 330 ליטר נפח נוח ומתאים ליום יום אולם לא אהבתי את סף ההעמסה הגבוה מעט.
תחנה שניה: שמורת החולה
ביום חם של נובמבר, הופתענו למצוא את שמורת הטבע של רשות הטבע והגנים, עמוסה במבקרים ומכוניות העומדות בטור ארוך ובסבלנות, בכניסה לשמורה. חשוב לציין שהעדפנו להגיע לשמורה ולא לאתר סמוך אחר (אגמון החולה) כי זו השמורה שבה נשתמר האופי והטבע של עמק החולה, מאז ומעולם. כמו כן, השמורה מתקשרת לזיכרון ילדות ולתמונות של יבוש החולה שאבי, גדליה בר, היה בעורב בו ואף תעד בתמונות ש.ל. של פעם. העיקר הוא האגם המשוחזר שהוא שריד זעיר מאגם החולה ההיסטורי. האגם הוא מוקד משיכה חשוב לעופות מים, ואפשר להשקיף לעברו מהגשר הצף, שאורכו כ-600 מטר הבנוי על המים ובו תצפית מוסתרת על האגם.
בכניסה לשמורה עלינו לגבעה מלאכותית הצופה על השמורה ומשם יצאנו בשביל הנוח ונגיש לכל, דרך הביצה, שהוא אזור רדוד בשולי האגם, ובו שפע צמחי גומא הפפירוס וקנה מצוי. אזור הביצה משמש מקום מסתור למגוון בעלי חיים בהם פגשנו כמו לוטרות, צבי ים, דגי שפמנון ענקיים, אנפות, מעט עגורים ועדר ג'מוסים מקומיים. עדר התאואים (ג'מוסים) הוא צאצאים של תאואים שנאספו בעמק הבטחה שמצפון לכנרת, לאחר מלחמת ששת הימים. יש עדויות לגידול תאואים בארץ מהמאה השמינית לסה"נ ועד ימינו. עם קום מדינת ישראל הופסק גידול התאואים בארץ. עדר התאואים בשמורת הטבע החולה הוא העדר הגדול ביותר שחי בטבע בישראל כיום.
לסיום הסיבוב בביצה ובגשר הצף עלינו לתצפית במגדל התצפית שהוא מגדל בן שלוש קומות שצופה אל הביצה והאגם, ומאפשר להתרשם מפעילות העופות הנודדים והחורפים באזור.
אגם החולה 1950 והיום
בילדותי, שמעתי מאבי על פעילות יבוש החולה בה השתתף במעיל טרקטור הנדסי ואף הצליח לצלם כמה תמונות במהלך עבודות הרחבת הירדן שהיו הדרך ליבוש ביצת החולה. מאז עברו מים רבים בירדן, והבינו שייבוש עמק וביצת החולה לא היה מהלך שתורם לטבע ולאזור וכך הוקם מצפון לשמורה, אגמון החולה. האגם המשוחזר בשמורת החולה, הוא שריד קטן מאגם החולה ההיסטורי שהוא מוקד משיכה מרכזי לעופות מים. ראוי לציין שהחולה נזכרת בפעם הראשונה בכתבי יוסף בן-מתתיהו, שמציין Qulata חבל ארץ בין הגליל לבין הטרכון שבמזרח לגולן ובו ביצות ואגמים.
פרטים נוספים באתר רשות הטבע והגנים…
נסיעת מבחן וביצועים
יש לציין לטובה את התגובה המהירה והיציבה לכל אתגר שהעמדתי לרכב, הן בכביש מהיר והן בדרכי עפר. לא בדקתי את התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש (עפ"י היצרן 10.6 שניות) אבל התחושה היא שהרכב מאיץ כראוי גם יודע להגיע למהירויות גבוהות תוך שמירה על יציבות ואחיזת כביש טובה (המהירות המרבית עפ"י היצרן הדרום קוריאני היא 186 קמ"ש). יש לציין שהוזהרתי מויברציות כשהמנוע קר, תופעה מוכרת במנוע עם 3 בוכנות, אבל ראוי לציין שלא הבחנתי בכך.
תחנה שלישית: גשר דרדרה ואייל
תחנתנו הבאה היתה נהר הירדן וגשר החמישה החדש הסמוך לקיבוץ חולתה. הגשר בטון החדש הזה הוקם במקום בו היה גשר הדרדרה – גשר ביילי, אותו הפלוגה שלי ואני, חיילי חיל הנדסה, הקמנו בינואר 1975. נסעתי על הגשר שהקמנו מספר פעמים והפעם זה היה ביקור נוסטלגי במקום אחרי 45 שנה. לקראת הביקור החלטתי לבדוק מה מקור השם דרדרה ונגלה לי סיפור מדהים שקשור אלינו מכיוון אחר לגמרי.
דרדרה הייתה נקודת התיישבות מבודדת למרגלות הגולן ממזרח לנהר הירדן. הקרקעות נרכשו ע"י קק"ל בשנת 1937, בשטח של 1300 דונם. הגישה למקום הייתה קשה, וחייבה הפלגה על פני אגם החולה שמימיו הגיעו עד פאתי היישוב. בשנת 1942 הציעו אנשי קק"ל לחברי קיבוץ חולתה הסמוך לעבד את אדמות דרדרה. אנשי חולתה הקימו יישוב זמני, כולל מגדל תצפית, מזח לסירות וחומת אבן היקפית. מאוחר יותר, עברו חברי חולתה ליישוב הקבע ליד יסוד המעלה, אך המשיכו לאייש את דרדרה ששימשה גם כנקודת הברחה של מעפילים בדרך היבשה מסוריה לארץ ישראל. בשנת 1947 העבירו חברי חולתה את דרדרה לידי גרעין ההתיישבות אייל, וחברי אייל איישו את דרדרה במהלך מלחמת העצמאות. ב- 16 ביולי 1948 הסתער הצבא הסורי על אייל ונהדף תוך גרימת נפגעים רבים בקרב 30 החברים שאיישו את המקום. בהסכם שביתת הנשק עם סוריה, האזור הפך לשטח מפורז ועל כן ננטש ואילו חברי אייל עברו להתיישב ממזרח לכפר-סבא וצפונית לקלקיליה. לימים, זוגתי, היתה שנים רבות גננת של הקיבוץ וזאת מבלי שידענו הסיפור. בשנת 1998 הוקם במקום בעזרת עמותת ותיקי אייל, חניון ואתר הנצחה. במקום מוצבים שלטים המספרים את סיפור המקום וכן אנדרטה לשלושת חברי גרעין אייל, שנפלו במקום במלחמת העצמאות.
סיום במסעדת הדגים עין גב
תחנתנו האחרונה היתה הכינרת. ירדנו לאורך הירדן בשולי רמת הגולן ונהנינו מהנוף ומהנסיעה החלקה עם הסטוניק, על כבישי רמת הגולן הרעועים באזור זה. במסעדת הדגים בנמל עין גב, על שפת הכנרת, קיבל את פנינו אליעזר, מנהל המקום, ואירח אותנו עם הצוות הצעיר של המסעדה, בלבביות ובכיף. המקום עבר שדרוג עם תפריט חדש עליו ניצח השף החדש והצעיר מנור זיתוני. לדברי אליעזר, כל הדגים טריים אבל לצערו לא מהכנרת עקב דגה שאינה באיכות אחידה כפי שמתחייב ממסעדה שסעידה מאות מטיילים כל יום. מהראשונות בחרנו לחם הבית פרנה (לחם מרוקאי), קרפצ'יו חציל- חציל קלוי, צנונית, פלפל חריף, עגבנייה, בצל ירוק, גבינת פטה, טחינה, סילאן, כרובית פריכה, סלט ירקות קצוץ, חומוס עם טחינה גרגירים ושמן זית. יש לציין שהוצע לנו מגוון נוסף (שויתרנו עליו) שבתפריט הראשונות הכולל חומוס פטריות חמות, טחינה עם קציפת חציל ואריסה, לבנה עם עגבניות שרי, בזיליקום ושמן זית, פלאפל הבית- כדורי פלאפל מטוגנים וחמוצים מונחים על טחינה ועוד.
אני בחרתי מושט שהיה דג גדול ויפה שמילא את כל הצלחת ולצידו צלוחית צ'יפס. הדג היה עשוי במידה הנכונה של קריספיות ואפשר לי לנתחו עד העצם. הנשים בחרו בסטייק סלמון שהיה גם עסיסי וגם מנה גדולה ויפה והעיקר, טעימה.
שמענו על מגוון הארוחות העסקיות שמציעים במקום בימי השבוע (לא בשישי שבת וחג):
- עסקית הדגל כוללת מנה עיקרית של דג מושט הבית – מנה ראשונה + דג מושט + תוספת + כוס שתיה – 95 שקלים לאדם.
- ארוחה עסקית רגילה כוללת מנה ראשונה + עיקרית לבחירה (סלמון, פורל, לברק או דניס) + תוספת + כוס שתייה – 120 שקלים לאדם.
- עסקית זוגית כוללת 3 מנות ראשונות, פלטת דגי ים הכוללת: נתחי פילה מושט צרובים בגריל, נתח סלמון צלוי בגריל ונגיסי דג מטוגן, מוגשים לצד ירקות אנטיפסטי טריים בליווי רוטב איולי, אריסה וטרטר + קנקן לימונדה – 185 שקלים לאדם.
התיזמון המושלם של הביקור שלנו במסעדת הדגים שממוקמת בנמל עין גב, לחופה המזרחי של ימת הכנרת, ממש על קו המים וצופה להרים סביב ומורדות העיר טבריה, זימן לנו שקיעה רומנטית לסיום נסיעת המבחן.
מסעדת הדגים עין גב, פתוח כל יום 12:00-21:00. פרטים והזמנות באתר… ובטל': 04-6658136
סיכום
Kia Stonic פרמיום היתה חווית נהיגה מהנה גם בדרכים המאתגרות של הגליל ורמת הגולן ובעומס מלא. מחיר הרכב 122,000 שקלים וטלקאר מעניקה 3 שנות אחריות. בסיומה של הנסיעה צריכת הדלק הסתכמה ל-14 ק"מ לליטר – בהחלט מכובד.