מה לראות ומה לאכול בכרתים ||| בעיקר דגים, פירות ים, חלזונות ושמן זית ||| מהאי של סופיה ועד חאניה ||| רשמי טיול וקולינריה בהמשך <<<
כרתים Crete
האי היווני הגדול ביותר הוא כרתים, שגודלו כשליש מגודלה של ישראל אבל גרים בו רק כ-650,000 תושבים העוסקים בחקלאות (דיג, זיתים ויין) ותיירות (כ- 2.5 מיליון תיירים בשנה). יתכן שכרתים הוא האי כפתור המוזכר במקרא, ומקום מוצאם של הפלשתים. האתרים העיקריים שמבקרים בהם בכרתים הם בירת האי הרקליון Heraklionשהיא גם העיר הגדולה ושדה התעופה הבינלאומי של האי, שנקרא על שם הסופר בן האי, ניקוס קאזאנצאקיס, מחברו של הספר זורבה היווני". העיר המונה רק כ- 170,000 תושבים, וידוע בחיי הלילה שבה בעיר העתיקה וסביב הנמל. אתרים ומקומות נוספים שהם בגדר חובה (למרות שהחובה היחידה לטעמי היא להינות מהחופים והמטבח היווני של כרתים):
- חאניה Chania במערב
- ספינלונגה Spinalonga במזרח
- חורבות העיר העתיקה קנוסוס Knossos
חאניה Chania
חאניה שנמצאת כשעתיים נסיעה מזרחה להרקליון, היא העיר השניה בגודלה באי עם כ- 100,000 תושבים. העיר העתיקה שעברה לאחרונה שיפוץ יסודי היא שכיית חמדה של היסטוריה, שווקים ואתרים הסטוריים מתקופות שונות ותרבויות שונות, כולל שריד לקהילה יהודית מפוארת. נמל העיר משמש גם תפאורה מקסימה לרובע הווניציאני ולטיילת והמסעדות לאורכו (חלקן עם תפריט בעברית). האטרקציות בחאניה ובאיזור:
- הליכה לאורך החומה אל נמל הוונציאני והמגדלור
- המוזיאון הימי Naval Museum מספר את ההיסטוריה של כרתים
- המוזיאון הארכיאולוגי ממוקם בסמטת Halidon
- בית הכנסת "עץ החיים" ששרד מהמאה ה-15
רוצים לשכור רכב בכרתים? הצעה אטרקטיבית באתר <<<
האי ספינלונגה Spinalonga
xפינלונגה האו שמו הרשמי של אי המוכר גם כאי המצורעים או בשם שזכה לו בעקבות הספר של ויקטוריה היסלופ – "האי של סופיה". האי היה בימי הביניים מושבת מצורעים (כמו איים רבים נוספים במזרח התיכון) כי שם יושבו חולי צרעת על מנת לבודד אותם ולמנוע התפשתות מחלתם לכלל האוכלוסיה. צרעת נחשבת כמחלה מידבקת ולא היה טיפול למחלה זו שפגעה בעיקר בעור ובמערכת העצבים. החולים הושטו למקום בסירות ועברו דרך שער במבצר שנקרא "שער דנטה" היות שחשבו שהתופת מחכה להם בפנים. משנת 1950 לא נשלחו יותר חולים לאי.
החולה האחרון עזב בשנת 1957. האחרון שעזב את האי היה הכומר בשנת 1962 בהתאם למסורת הכנסייה היוונית-אורתודוקסית האומרת שיש להקפיד לעלות לקברו של המת, עד לאחר חמש שנים ממותו. האי נודע הן בהיותו מושבת מצורעים ולא פחות מכך תודות למבצר גדול ממדים שנבנה עליו ע"י הוונציאנים במאה ה- 15.
הפופולריות של ספילונגה עלתה לאחר פרסום ספרה של הסופרת הבריטית ויקטוריה היסלופ Victoria Hislop שתורגם לעברית בשם "האי של סופייה" המספר את קורות משפחה בכרתים שחווה את הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה ונפגעת במחלת הצרעת שמאלצת חלק מהם לעזוב את המשפחה וללכת לבידוד באי המצורעים ספינלונגה.
שיט לאי ניתן לבצע מפלקה Plaka וזו דרך קצרה וכפר חביב ונעים להעביר בו ארוחה ומנוחה. על האי אין שירותי הארחה והתיירים מגיעים בקבוצות עם מדריך ומסיירים במבצר, בכנסייה ובבתים הנטושים.
מה אוכלים בכרתים
השנות ה-60 של המאה שעברה, נערכו מחקרים על התזונה הים תיכונית בהם נחקר ונמצא שתושבי כרתים הם דוגמא ומופת לבריאות כתוצאה מתזונה שממעטת בבשר ומוצרי חלב מבקר או צאן ומרבה בדגים ופירות ים. כמובן ששמן הזית והירקות הן המרכז בכל ארוחה בכרתים.
מאזה Meze או Mazze
בראשית הארוחה מוגשת לשולחן המזה Meze, Mezze , Mazzeh ,Mazze שזה שלל של מנות קטנות לעורר את התיאבון, כאשר לצידם מוגשים לרוב פיתות ואוזו. מנות המזה כוללות:
- ירקות מטוגנים (טיגאניטה) – חצילים, קישואים, פטריות ועוד
- דולמאדאקיה – עלי גפן ממולאים באורז ולעיתים עם ירקות או בשר
- פאבה – מחית שעועית או אפונה
- סלט יווני (חוריאטיקי) – סלט כפרי בפי היוונים. עגבניות, מלפפונים, זיתים, גבינת פטה מלוחה ושמן זית
- קולוקיתואנתוי Kolokythoanthoi – פרחי קישואים ממולאים גבינה או אורז
- לאכאנוסאלאטה – סלט כרוב בשמן זית ולימון
- מרידאס – ברבוניות או סרדינים שלמים מטוגנים במעטפת פריכה
- פסארוסופה – מרק הדגים והירקות.
עיקריות
כמובן בשר בקר או כבש אבל בעיקר דגים ופירות ים וגם חלזונות כמו:
- תמנון Chtapodi sti schara – זרועות תמנון בחומץ, שמן זית, אורגנו ואוזו
- לובסטר Astakos
- צדפות Mydia
- חלזונות Escargots עם אורז ברוטב עגבניות
שמן זית
אחת המזכרות היפות שאפשר ומומלץ לקנות בכרתים הוא שמן זית. בכל רחבי העיר יש כרמי זיתים מזנים מקומיים שהעיקרי בהם הוא קורנייקי Korneiki. כששאלתי את המוכר בחנות מתמחה במוצרי זיתים ושמן זית, איזה זן השמן, הוא לא היה יכול לתת לי תשובה כי לדבריו, אין אצלם בידול בין הזנים וכל המסיק נעשה יחד ומעורבב לבלנד אחד. ברור שהזן קורינייקי והטעם וארומה שלו היו בולטים.
המחיר של שמן מקומי הוא זול להפליא ובהחלט קניה שווה ואיכותית – הכי קרוב לכרם שאפשר.
