חמוצים במטבח הישראלי הם בעיקר מלפפונים כפי שסיפרנו כאן ||| אצל האיטלקים, שלל ירקות משתתפים בחגיגת הג'יארדיניירה ומאוכלים אותם בכל ארוחה ובכל צורה ואופן ||| להבדיל מהחמוצים שלנו, האיטלקים מקפידים על חומץ ומעט מלח כך שהתוצאה יותר מתוקה ומעניינת ||| כל הפרטים והמתכון בהמשך…
מהי ג'יארדיניירה Giardiniera
במסעדות רבות ובוודאי בארוחות משפחתיות בכל בית איטלקי, תוגש לכם לצד המנה העיקרית או כחלק מהמנה, התענגות איטלקית של ירקות כבושים בחומץ או בשמן. הירקות הכבושים האלה מכונים גנן כפריLa giardiniera או המתאבן של פיימונטה giardiniera campagnola – זו תערובת של ירקות חתוכים, מבושלים במים וחומץ וכאמור, משמשת כתוספת אנטיפסטי או עם סלטים, כקישוט או מרכיב של מאכלים אחרים. Giardiniera איטלקית נקראת גם סוטאצ'טי Sottaceti – כלומר, מתחת לחומץ, שזה כינוי נפוץ למזון כבוש.
ג'יארדיניירה הוא תוסף רב-תכליתי שניתן להשתמש בו במגוון מאכלים שונים, כגון נקניקיית ברטוורסט Bratwurst, ברוסקטה Brschetta, המבורגרים, סלט פסטה, חביתות ביצים, נקניקיות, סלט טונה, כריכים ועוד. בארה"ב תוכלו למצוא ג'יארדיניירה מוגשת עם מנת פסטה.
ג'יארדיניירה ביתית
כמעט בכל ימות השנה אבל בעיקר בקיץ הישראלי, תוכלו להכין לעצמכם את המתאבן האיטלקי מכל סוג של ירק זמין, וכל המרבה הרי זה משובח. הבסיס הוא העגבניות ופִּלְפֵּל שהם סוג של חובה, ואליהם כל דבר יכול להתווסף. למעשה מדובר בסוג של ירקות משומרים, ולכן האיטלקים נוהגים להכין כמות גדולה של צנצנות ומצננים אותם ואחר כך שומרים בכלי זכוכית שבנמצא עד למחזור הכנה הבא.
הג'יארדיניירה של פיאט
בסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70 של המאה שעברה, יצרנית המכוניות האיטלקית שיווקו דגם שנשא בגאון את שם המאכל הנפוץ כל כך: Autobianchi 500 Giardiniera שזכה להצלחה ובעיקר לתהילת עולם ורבים שומרים על דגם זה עד ימינו אלה, ונוסעים ברכב הקטן וקומפקטי כל כך.
מתכון: ג'יארדיניירה
מצרכים
1.5 ק"ג ירקות חתוכים לריבועים קטנים
- קישואים
- שעועית ירוקה (קפואה ומופשרת או טרייה בעונה)
- פִּלְפֵּלים (ללא הגלעינים) מכל צבע שיש או שאוהבים
- גזר
- גבעולי סלרי
- שעועית לבנה (מקופסת שימורים וללא הנוזלים)
- כרובית מחולקת לפרחים
- ברוקולי מחולק לפרחים
- שומר
- שום ישראלי טרי (לא סיני שלא מוסיף טעם וחריפות)
- בצלצלי פנינה שלמים (מכל סוג שיש)
- בצלצלי שאלוט טריים
- בצל סגול
- זיתים (ללא גלעינים)
- לאוהבי החריף: פִּלְפֵּל חריף ירוק או אדום (אבל חובה לעבוד עם כפפות)
לרוטב
- 3 ק"ג עגבניות מכל סוג שיש או שאוהבים (שרי צהוב, שרי ליקופן, תמר בשלות)
- 200 גרם רסק עגבניות
- 200 גרם פִּלְפֵּלים אדומים קלויים או קלופים
- מלח בנדיבות
- 1 כפית זרעי סלרי או חופן עלי סלרי (או לחילופין 10 עלי גפן שטופים)
- 2 כפות פפריקה (פִּלְפֶּלֶת) מתוקה או חריפה
- 2 כפות פִּלְפֵּל שחור טחון
- 1 כוס חומץ 5%
- 5 כפות סוכר (או סוכרזית)
- 6 כפות שמן זית
אופן הכנה
- בקערת בְּלֶנְדֶּר מרסקים יחד את העגבניות, רסק עגבניות, שמן זית, פלפלים אדומים
- מעבירים הכל לסיר גדול
- מוסיפים את התבלינים ומערבבים
- מוסיפים לסיר את קוביות הגזר, בצל וגבעולי הסלרי ומבשלים כ- 20 דקות (אלו ירקות קשים יותר וצריך לרכך אותם)
- מוסיפים את יתר הירקות לסיר הגדול על להבה גבוהה ומקפיצים 5 דקות
- טועמים ומתקנים תיבול עם מלח או סוכר
- ממשיכים לבשל ומוסיפים מעט מים במידת הצורך
- מסיימים את הבישול כשכל הירקות רכים מעט (אבל לא סמרטוטיים)
- מעבירים לצנצנות מעוקרות וסוגרים אותן עם המכסה האטום
- שמים במקרר 3 יממות
אחסון
במזווה או כל מקום קריר ואפל (כמו יין) וניתן לשמור כמה חודשים (תלוי אם הקפדתם לאטום כשהנוזלים חמים ולא נשאר אוויר בכלי האחסון.
אהבתם? ספרו לנו בתגובות למטה. בתיאבון Buon Appetito
