חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ספר של שירי מלחמה

לפני מספר חודשים, התגלגל לידי ספרון שירים שאבי השאיר לי ||| "עלי-טרף – משירי עמים במלחמה", הוא ספרון קטן שהוצא לאור ע"י קואופרטיב ספרית הפועלים בשנת 1943 בפלסטינה-א"י ||| בימי מלחמת השבת השחורה של 7 באוקטובר 2023, בחרתי ארבע שירי מלחמה שפורסמו לפני שמונים שנים בפלסטינה-א"י ||| כל הפרטים והשירים בהמשך…

עלי-טרף – משירי עמים במלחמה (צילום דני בר)

עֲלֵי-טֶרֶף

הספרון עלי-טרף, הוענק מתנה לאבי, גדליה ברגר, ע"י דניאל זלמן, "לזכר עבודתנו המשותפת בריסוס פרדסי בית זרע 8 פברואר 1945". בימים אלה של מלחמה, אחרי שהספרון היה מונח חודשים רבים על השידה לצד ראשי (יחד עם ערמת ספרי הקריאה שלי) צד את עיני המשפט "שירי עמים במלחמה". התחלתי לעבור על שירי הספרון, שרוב השירים בו מתורגמים, וזכו לתשומת ליבי ארבע מהשירים, ביחוד בהקשר של מלחמתנו היום, 80 שנים אחרי שהספרון יצא לאור במחוזותינו. איך שגלגל מסתובב…

ואלה השירים הנבחרים כפי שתורגמו או נכתבו, והודפסו לפני שמונים שנות עברית.

ההקדשה האישית בספר עלי-טרף – משירי עמים במלחמה (צילום דני בר)

קָמַץ אָלֶף אָ של יהודה קרני

תִּינוֹקוֹת בֵּית־רַבֶּן,

תִּינוֹקוֹת יִשְׂרָאֵל,

כִּי יִשְׁאֵל הַמַּלְאָךְ,

הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל:

אֵיךְ שְׁנִיתֶם תּוֹרָה

אָלֶף, בֵּית וְגִימֶל,

אֵיךְ קִיַמְתֶּם בְּרִיתְכֶם

עם משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל –

וְעֲנִיתם כְּמוֹ

שֶׁעָנוּ הָאָבוֹת :

לְמַדְנוּ תּוֹרָה

מִתּוֹךְ אֵשׁ־לֶהָבוֹת.

 

קָמָץ אָלֶף אָ:

אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם,

וְדָּמֵנוּ נִשְׁפָּךְ כַּמָיִם.

 

*        *

*

נַחֲמוּ, נַחֲמוּ עַמִּי, כִּי אִם לֹא –

ללֹא תְּנְחֲמוּ גַם אַתֶּם:

עזְרוּנִי בַּמְלוֹא

הנחָמָה והנּקָמָה לְכל יַתַם

קין פּשְׁעוֹ; וְאֵל יְרַחַם סְמְלוֹ.

 

כִּי הַפְקֵר הָיִינוּ לְלֹא דִין וְדַין

ּומְנַחֵם בִּיגוֹנֵנוּ הַכָּבַד.

 

וְכִדְרוֹךְ בְּגַתּוֹ הַיַיָּן

כֵּן דָּרַךְ בְּדָמֵנוּ הַשׁוֹחֵט

וְאָמַן יַעֲנֶה כָּל תַּלְיָן.

כִּי יְשִׁישִׁים וּבַחוּרִים, תִּינוֹקוֹת וְנָשִׁים

יִתְבְּעוּ גַם מִכֶם

דָּמָם הַשְׁפוּךְ, הָרוֹתח גלָשִׁים־גְלָשִׁים

כָּל עוֹד הָאָדָם לֹא נקם

נִקְמַת קְדֶשׁ-קָדְשִׁים.

אַתְּ חַכִּי לִי – שירו של קונסטנטין סימונוב בתרגום אברהם שלונסקי (1943)
קונסטנטין סימונוב, היה סופר ומשורר רוסי, שנהג לקרוא את השיר בפני החיילים ובהמשך פרסם אותו בביטאון הצבא הסובייטי. השיר נפוץ חיש מהר ברחבי רוסיה הלוחמת, ורבים מחיילי הצבא אדום שמרו עותק של השיר בכיס בגדם. הפופולריות של השיר נבעה מכך שנגע בכאבם של החיילים בשל המרחק מהבית, הגעגועים והפחד מהמוות.

אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזור,
אַךְ חַכִּי הֵיטֵב.
אַתְּ חַכִּי לִי גַם בִּקְדור
מִסַּגְרִיר הַלֵּב.
אַתְּ חַכִּי לְעֵת כְּפוֹרִים,
אַתְּ חַכִּי בַּחֹם,
אַתְּ חַכִּי עֵת אֲחֵרִים
יִשְׁתַּכְּחוּ עַד תֹּם.
אַתְּ חַכִּי, חַכִּי וְלוּ
לֹא יָבוֹא מִכְתָּב,
אַתְּ חַכִּי, אִם גַּם יִלְאוּ
הַמְחַכִּים לַשָּׁוְא.

 

אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזור,
וְאָרוּר הַסָּח
בְּבִטְחָה גְמוּרָה לֵאמור:
"מֵת הוּא… וְנִשְׁכָּח…"
יַאֲמִינוּ אֵם וָאָב
כִּי אֵינֶנִּי חַי,
יִיעֲפוּ חַכּוֹת לַשָּׁוְא
כָּל רֵעַי, אַחַי,
וְיִשְׁתּוּ כּוֹס יַיִן מָר
זֵכֶר נִשְׁמָתִי…
אַתְּ חַכִּי וְכוֹס נִמְהָר
אַל נָא, אַל תִּשְׁתִּי.

 

אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזור –
חַי אֶחְזוֹרָה, חַי!
הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ לֵאמור:
"נֵס הוּא, בְּוַדַּאי!"
הֵמָּה לֹא חִכּוּ, וְאֵיךְ
בִּין תָּבִין נַפְשָׁם,
כִּי רַק אַתְּ בְּחַכּוֹתֵךְ
הִצַּלְתִּנִי שָׁם.
אֵיךְ נִצַּלְתִּי – זֹאת נֵדַע
רַק אֲנִי וָאַתְּ:
כִּי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם
לְחַכּוֹת יָדַעְתְּ.

פתיח הספרון עלי-טרף – משירי עמים במלחמה (צילום דני בר)

מִכָּל הָעַמִּים של נתן אלתרמן (1942)

בִּבְכוֹת יְלָדֵינו בְּצֵל גַּרְדֻּמִּים

אֶת חֲמַת הָעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ.

כִּי אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים

אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ.

 

כִּי אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים

מִנּוֹרְבֶגִים, מִצֶ’כִים, מִבְּרִיטִים.

וּבִצְעֹד יְלָדֵינוּ אֱלֵי גַּרְדֻּמִּים,

יְלָדִים יְהוּדִים, יְלָדִים חֲכָמִים,

הֵם יוֹדְעִים כִּי דָמָם לֹא נֶחְשַׁב בַּדָּמִים –

הֵם קוֹרְאִים רַק לָאֵם: אַל תַּבִּיטִי.

 

וְאוֹכֵל הַגַּרְזֶן בַּיָּמִים וּבַלֵּיל,

וְהָאָב הַנּוֹצְרִי הַקָּדוֹשׁ בְּעִיר רוֹם

לֹא יָצָא מֵהֵיכָל עִם צַלְמֵי הַגּוֹאֵל

לַעֲמֹד יוֹם אֶחָד בַּפּוֹגְרוֹם.

 

לַעֲמֹד יוֹם אֶחָד, יוֹם אֶחָד וִיחִידִי,

בַּמָּקוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ שָׁנִים כְּמוֹ גְדִי

יֶלֶד קָט,

אַלְמוֹנִי,

יְהוּדִי.

 

וְרַבָּה דְאָגָה לִתְמוּנוֹת וּפְסָלִים

וְאוֹצְרוֹת־אֳמָנוּת פֶּן יֻפְצָצוּ.

אַךְ אוֹצְרוֹת־אֳמָנוּת שֶׁל רָאשֵׁי־עוֹלָלִים

אֶל קִירוֹת וּכְבִישִׁים יְרֻצָּצוּ.

 

עֵינֵיהֶם מְדַבְּרוֹת: אַל תַּבִּיטִי, הָאֵם,

אֵיךְ שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת הֻנַּחְנוּ.

חַיָּלִים וָתִיקִים וִידוּעִים לְשֵׁם,

רַק קְטַנִּים־בְּקוֹמָה אֲנַחְנוּ.

 

עֵינֵיהֶם מְדַבְּרוֹת עוֹד דְּבָרִים אֲחָדִים:

אֱלֹהֵי הָאָבוֹת, יָדַעְנוּ

שֶׁאַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הַיְלָדִים,

אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ.

 

שֶׁאַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הַיְלָדִים

לֵהָרֵג מוּל כִּסֵּא כְבוֹדְךָ.

וְאַתָּה אֶת דָּמֵנוּ אוֹסֵף בְּכַדִּים

כִּי אֵין לוֹ אוֹסֵף מִלְּבַדֶּךָ.

 

וְאַתָּה מְרִיחוֹ כְּמוֹ רֵיחַ פְּרָחִים

וְאַתָּה מְלַקְּטוֹ בְמִטְפַּחַת,

וְאַתָּה תְבַקְשֶׁנּוּ מִידֵי הָרוֹצְחִים

וּמִידֵי הַשּׁוֹתְקִים גַּם יַחַד.

שיר ללא שם של לאה גולדברג (מתוך מבחר שירים – שירים לבנים(

 

***

הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,
וּמַחֲשׂוֹף כַּף־רַגְלֵךְ ילִָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,
אוֹ שִׁלְפֵי־שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם.

אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵךְ בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת
עַל כְּתֵפַיִךְ, חָזֵךְ, צַוָּארֵךְ, וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן.
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בָּךְ הַשֶּׁקֶט
כָּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן.

וְנָשַׁמְתְּ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַתֶּלֶם נָשֹׁם וְרָגעַֹ,
וְרָאִית אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּרְאִי־הַשְּׁלוּלִית הַזָּהֹב,
וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים, וּמֻתָּר בָּם לנִגְעַֹּ,
וּמֻתָּר, וּמֻתָּר לֶאֱהֹב.

אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה. לְבַדֵּךְ. לֹא נִצְרֶבֶת בְּלַהַט
הַשְּׂרֵפוֹת, בַּדְּרָכִים שֶׁסָּמְרוּ מֵאֵימָה וּמִדָּם.
וּבְיֹשֶר־לֵבָב שׁוּב תִּהְיִי עֲנָוָה וְנִכְנַעַת
כְּאַחַד הַדְּשָׁאִים, כְּאַחַד הָאָדָם.

עלו החודש

נושאים פופולריים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *