בפסח חוגגים בבית ישראל עם מצות ובאכילה לרוב. השומרונים, גם הם בני דת משה חוגגים את הפסח בזבח על הר גריזים. ביקרתי בזבח השומרוני
עקרי הדת השומרונית
על פי הדת השומרונית, אמונתם היא כי הם שומרי התורה. לוח השנה השומרוני מתחיל מיום חציית ישראל את הירדן. שנת 2015 למניין הנוצרים או התשע"ה למניננו היא 3653 למניין השומרונים. בני הדת השומרונית מקפידים על הכתוב בתורה בלבד (ללא שאר הספרים והתוספות) ולשומרונים גרסה משלהם לחגי ישראל. הפסוק החשוב ביותר אצל השומרונים הוא: "אימנתי בך ה', ובמשה בן עמרם עבדך, ובתורה הקדושה, ובהר-גריזים בית אל וביום נקם ושלם".
הר גריזים
הר גריזים מקודש לשומרונים וזבח הפסח השומרוני נערך כל שנה על פסגת ההר, באתר מיוחד המיועד לזבח, בלב שכונת השומרונים בשכם. על פסגת הר גריזים יש גם שריד לבירה ולמקדש השומרוני שהיה לב ליבו של עם רב של כ-2 מיליון שומרונים שחיו בשומרון לפני כאלף חמש מאות שנה.
באתר ההיסטורי של הר גריזים יש עדות לקיום תעשיית יין ושמן זית עם גת ובית בד גדולי מימדים שיכלו לעשות יין ושמן בכמויות גדולות ביותר למקדש השומרוני ולתושבי האזור. עיקר הביקור במועד הזבח בהר גריזים הוא החג והטכס עצמו.
מתחם הזבח
במתחם המיועד לזבח הפסח בלבד, החל פעם בשנה, נאספים 750 בני העדה השומרונית, כאשר כולם שווים- לבושים בגלימה לבנה וכיסוי ראש כל שהוא ואילו רק כוהני הדת, זקני העדה בני משפחת כהן, לבושים אחרת, בגלימה צבעונית חגיגית.
השכונה השומרונית על הר גריזים לובשת חג וצעירי העדה מחולון ומהר גריזים, סובבים ומתרעים ברחוב או בחצרות הבתים, בעוד המבוגרים יושבים בבתים או בחצר בחבורות ומתכוננים ליום הגדול.
לקראת השעה 5 מתחילים להגיע כולם לתוך המתחם, כאשר אורחים ומטיילים מופנים לשבת ביציע המיועד לאורחים ורק מוזמנים חשובים יכולים להצטרף לרחבת הזבח ולהתרשם ולשוחח עם בני השומרונים ששמחים לספר על אורח חייהם.
הכהן הגדול
התיישבתי לשיחה עם כהן יוסף, אחד מזקני העדה שלדבריו הוא השביעי בתור לראש הפרמידה, הכהן הגדול. על ידי ישבו שתי אורחות של יוסף כהן, חברות של נכדו, פלסטינאיות שלומדות בביר זית וגם הן אורחות באירוע.
אומר יוסף: "אנחנו השומרונים יכולים להיות גשר בין ישראל לפלסטין, בין היהודים לבן הערבים. אנחנו באמצע כבר מאות שנים ונמצאים בשכם מדורי דורות". מיוסף כהן למדתי מעט על מנהג הזבח ומה הולך לקרות בשעות הקרובות.
תוך כדי החיבוקים והנשיקות בין בני ובנות השומרונים ברחבה, התחילה להתלהט האש ב-6 בורות הזבח שנמצאים בשני צידי שביל הכניסה לרחבה.
מורשת השומרונים
על קיר הטכס רשומים בארמית, שפתם של השומרונים עד ימינו, הפסוקים בתורה המספרים על יציאת מצרים. כהן הקריא לי בארמית את הפסוקים ואחד האורחים, יהודי חובש כיפה הצטרף ואמר בע"פ את הפסוקים בעברית ושניהם שמחו להוכיח לי שמדובר בתורה אחת.
בשיחות עם בני עדה נוספים שמעתי מאייל צדקה הגר בחולון על אורח החיים היומיומי הכולל עבודה בחברת הייטק. אחדים מהשומרונים עטויי הגלימה הלבנה חבשו כומתה צהלית כי בני העדה החיים בחולון, משרתים בצבא ומעורים בחיי המדינה.
מוסיף ומספר לי יוסף כהן המכובד כי בשנת 1924 מנו בני העדה השומרונית 134 נפש בלבד, שכולם גרו על הר גריזים המקודש לדתם. רק בשנות החמישים חלקם עברו לחולון וכיום העדה מונה כ- 750 נפש.
תחילת הטכס
לאחר שכולם התאספו ואף רוב הטלאים שיעלו לזבח כבר כונסו בפינת הרחבה, נכנס הכהן הגדול עובדיה בן אשר מלווה בפמלייה גדולה וברוב הדר ומתחילות תפילות הפסח כאשר כל משפחה מביאה את הטלה שלה ( כיום כמעט כל משפחה מעלה כמה טלאים, עפ"י גודל המשפחה ) לאזור העקידה והאוויר מתחיל להתמלאה יראת כבוד ומתח לקראת השיא בו לאחר שקיעת השמש, יורה הכהן הגדול על שחיטת הכבשים הצעירים בני פחות משנה.
התפילה היא בארמית ובנגינה הולכת ומתעצמת ולפתע מורחקים באגרסיביות, כל הזרים והאורחים שאינם שומרונים.
השחיטה הגדולה
מרגע זה, ממש לפני מתן האות לשחיטה, אזור השחיטה חייב להיות טהור עם בני העדה בלבד כי כל נגיעה של זר בבשר הטלה לפני השחיטה, יפסול את הטלה. ואז באחת כול השוחטים כורעים ובבת אחת עוקדים את הטלאים ומתחילה מלאכת הטיפול בזבח.
ילדים בלבן מתהלכים בין העוסקים במלאכת הפשטת העור וניקיון הכבשים כאשר כל אחד מבני ובנות השומרונים מסומן עם כתם דם על מצחו כזכר לסימון בדם של משקוף כל בתי בני ישראל לפני היציאה ממצרים.
הרחבה מתמלאת בדם הכבשים והמקום הופך לאטליז גדול וחגיגי. השומרונים אוכלים רק את בשר הכבש ומהחלקים הפנימיים מותרים רק הכבד והלב. כל שאר החלקים ( טחול, ריאות וכו' ) נשרפים במדורה מיוחדת ואילו העור נשרף בששת הבורות המיועדים לצליית הבשר בשלב הבא.
כללי הזבח
זרועה ימין של הטלה אסורה על פשוטי העם ורק משפחת כהן רשאית לאכול את החלק הזה שנתרם להם ע"י בני המשפחות האחרות בעדה.
הטלה הנקי ומומלח משופד על סנדות עץ ארוכות ונעטף ברשת ברזל על מנת לשמור שהבשר ישאר צמוד לשלד הטלה.
בכל אותו זמן, מי שלא עוסק במלאכת השיפוד או הכנות אחרות מתרכז למפגש חברתי מלא שמחה ואושר כאשר מטף ועד זקן חשים את שמחת החג המיוחד הזה לשומרונים.
צינת הלילה הקר על הר גריזים לא מורגשת מעוצמת חום התנורים הלוהטים המוכנים לקראת קבלת הטלאים המשופדים.
זבח השומרונים השנה
יש לציין שהעדה השומרונית מברכת אורחים ואינה גובה כל דמי כניסה לאירוע הזבח ולדברי יוסף כהן, אין כוונה לשנות הנוהג של הכנסת אורחים בחגי השומרונים פסח וגם סוכות.
לאחר שעזבנו הוכנסו השיפודים הענקיים לתוך הבורות הלוהטים ובבת אחת כוסו ברשת ברזל ושכבת בוץ שהוכן מבעוד מועד וכך שוהה הבשר הצעיר בחום כשעה וחצי עד שהוא מוכן.
עם פתיחת בורות הצליה כל משפחה לוקחת את בשר הטלה שלה הביתה, ושם מתכנסים כולם לחוג את הפסח באכילת בשר הזבח ומצות שנאפו מבעוד מועד. המצות הן רכות ועגולות. לפני הזריחה אוספים את כל שאריות הבשר ומביאים אותם חזרה לאתר הזבח לשריפה ועם אור ראשון, לא נשאר כל זכר ל-44 הטלאים שעלו לזבח הפסח של השומרונים בשנת 3652 למיניינם.
לוח השנה השומרוני שונה מהלוח העברי ובכל שנה חל הזבח במועד אחר כך שהשנה יחול הזבח במוצ"ש 2 למאי, ויש להתכונן לכך זמן רב מראש.
