הונדרטוואסר וינה וישראל Hundertwasser

האמן היהודי-אוסטרי לא רק ב"כפר" המוכר בוינה ||| אתרים מרשימים בגרמניה, אוסטריה ועוד ||| פרסום ראשון על הניסיון להביא את הונדרטוואסר להקמת פרויקט בישראל ||| ניסיון של קורינה הסופרת שגם לי היה בו חלק ||| פרויקט שהאמן האוסטרי הסכים לעשות בישראל וללא תשלום ||| לשאר הפרטים והאתרים בהמשך <<<

פרידנסרייך הונדרטוואסר   Friedensreich Hundertwasser

בית הונדרטוואסר תחת מגדל המים Hundertwasserhaus Plochingen "Wohnen unterm Regenturm" נמצא בפלוכינגן Plochingen (צילום דני בר)

האמן האוסטרי נולד בשם פרידריך סטו-וואסר בשנת 1928 לאם יהודיה ולאב ממוצא צ'כי וקתולי, ששם משפחתו Stowasser – פירוש השם הוא "מאה מים" (סטו=100 בצ'כית). בגיל 20 שינה פרידריך את שמו לשם גרמני בעל משמעות.

פרידריך הפך לפרידנסרייך כלומר ממלכת (=Rich) שלום (Friedens=) וסטו-וואסר הפך להונדרטוואסר כלומר מאה (=Hundert) מים (=Wasser). תערוכה ראשונה של עבודותיו השנויות במחלוקת, הוצגה בשנת 1952. האמן לא למד מעולם ציור או אדריכלות אבל עבודות ציור, פיסול ותכנון שכונות, מצויות בכל רחבי העולם. המאפיין הבולט בעבודותיו הוא הצבעוניות והעקימות – הונדרטווסר סלד מקווים ישרים "כי בטבע אין קו ישר. זו המצאה של האדם. קווים ישרים הם כליו של השטן".

עקב ביקורת על עבודותיו ודרך החיים שלו, עבר הונדרטווסר, בגיל 47 לניו-זילנד ושם הוא גם נקבר.

בית הונדרטוואסר Hunderwasserhaus

ברחבי העולם מצויים מספר שכונות או בנייני מגורים שהם פרי תכנונו של הונדרטוואסר ובו גרים משפחות וזוגות למרות האתגר של בית מיוחד שהוא גם אטרקציה תיירותית.

בית הונדרטוואסר Hunderwasserhaus המפורסם אבל לא הראשון, הוקם בוינה ונחנך אחרי כעשור של תכנון ובניה, בשנת 1986. מאז פקדו אותו מיליונים רבים של מטיילים. לדעתי "הכפר" המסחרי הצמוד לבניין לא פחות יפה וחשוב (כי הרי אי אפשר להכנס לתוך הבניין מגורים המעוצב) והכי מעניין ב- Village הוא אזור השירותים (מה יותר אמנותי מלעשות את צרכינו הבסיסיים על יצירת אמנות).

עוד הונדרטוואסר בוינה

כאמור, כל מטייל בוינה, פוקד את האתר המרשים שהוקם ברובע Landstraße שהפך באחת מרובע מגורים של המעמד הנמוך, "צווארון כחול", למרכז של תרבות ואזור מגורים אטרקטיבי לצעירים. בשכונה זו גם הוקם מוזיאון המרכז עבודות של הונדרטוואסר והמוקדם לפועלו ורעיונותיו.

מוזיאון הקונסטהאוז וינה KUNST HAUS WIEN בכתובת Untere Weißgerberstraße 13 הוא אתר ביקור חובה לאוהבי האמן היחודי. פרטים באתר <<< 

אתר אחר ופחות מוכר בוינה הוא אתר איסוף ושינוע זבל של וינה, שהפך למרכז מיחזור פסולת של וינה, וקיבל עיצוב חיצוני של הונדרטוואסר. מרכז המחזור וינה Müllverbrennungsanlage Spittelau  נמצא בכתובת Spittelauer Lände 45, 1090 Wien ושווה לראות אותו (רק מבחוץ)

הונדרטוואסר באוסטריה וגרמניה

הונרטוואסר תכנן והקים בחייו (חלק מהפרויקטים שלו הוקמו לאחר מותו בשנת 2000) עוד מזרקות, בתי מגורים ומפעלים ברחבי אוסטריה. כמה דוגמאות לכך אפשר לבקר בכל טיול באוסטריה, בגרמניה ואפילו בישראל:

  1. מוזיאון זלצבורג החדשנית Museum der Moderne Salzburg – נמצא בזלצבורג בכתובת Mönchsberg 32
  2. Hundertwasser Kunst Bad Fischau Raststaette – תחנת הרענון Autogrill בין וינה לוינה-נוישטאט על כביש 2A.
  3. כפר הנופש רוגנר, באד-בלומאו Bad Blumau, כ-50 ק"מ מזרח לגרץ נמצא כפר נופש מיוחד זה. https://www.blumau.com/

4. מזרקה בכיכר המרכזית של זווטל Hauptplatz Zwettl – מזרקה צבעונית במרכז העיירה השוכנת כ- 60 ק"מ מצפון למלק.

https://www.youtube.com/watch?v=u0iMf_9kPp4&t=14s

5. המוזיאון העירוני רויטן נמצא בעיירה Rappottenstei, כ-50 ק"מ מצפון למנזר מלק.
6. כנסית סנקט ברברה שבעיירה ברנבך ע"י גרץ Piberstraße 15, 8572 Bärnbach

7. בית הונדרטוואסר תחת מגדל המים Hundertwasserhaus Plochingen "Wohnen unterm Regenturm" נמצא בפלוכינגן Plochingen כ-10 ק"מ מצפון לשדה התעופה של שטוטגרט, גרמניה בכתובת Unterm Regenturm 1-5

8. המעיין במלון גרנד, צל-אם-זה Grand Hotel Zell am See פנינה על שפת אגם זלר ובשטח המלון היוקרתי של צל-אם-זה. הכניסה חופשית לכול

9. המבצר הירוק של מגדנבורג Grünen Zitadelle von Magdeburg – נמצא כ-150 ק"מ ממערב לברלין. פרויקט מגורים ומלון ענק.

10. עוד מקומות ואתרים בתכנונו של הונדרטוואסר

הונדרטוואסר בניו-זילנד

מתחם השירותים שעיצב הונדרטווסר בקאווקאווה ניו זילנד (צילום אבי ברששת)

ידידי אבי ברששת מוסיף מניו-זילנד – הונדרטווסר חי את 27 שנות חייו האחרונות והעיקריות, בעיירה קאווקאווה Kawakawa שבמפרץ האיים צפונה לאוקלנד בניו-זילנד. האמן עיצב את השירותים המפורסמים שלו, במרכז העיירה. שירותים אלה היו ההשראה לשירותים דומים בכפר מול בית הונדרטוואסר בוינה ועוד.כך נראים שירותי התיירים במרכז העיירה.

שרותי הגברים של הונדרטווסר בניו זילנד (צילום אבי ברששת)

הונדרטוואסר וישראל

בשנת 1972 נפגש הונדרטוואסר עם ישראלי, תושב וינה, יורם ארבל. ארבל הפך להיות המנהל העסקי של הונדרטוואסר ממקום מושבו בוינה, בעוד האמן גר בניו-זילנד. לאחר מותו של האמן, ממשיך יורם ארבל לנהל את העזבון של הונדרטוואסר.

בשנת 1978 עיצב הונדרטוואסר את דגל השלום למזרח התיכון. דגל לבן עם מגן דוד כחול מרחף מעל חצי סהר ירוק. הדגל נשלח למנהיגי האזור וידוע רק תגובת שמעון פרס: "הונדרטוואסר רותם את העגלה לפני הסוסים".

כחלק מתפיסת עולמו האקולוגית של האמן, הוא עיצב כרזה תחת הססמא: "בין עצים אתה בבית" שההכנסות ממכירת הכרזה (עד ימינו) מועברות לקק"ל למען יעור הנגב.

רהט (1996) פרידנסרייך הונדרטוואסר (צילום דן בר דב)

היום, כ-500 מ' צפונית למרכז פרס לשלום ביפו, ברחבת המרכז קהילתי ערבי-יהודי ביפו (ברחוב שתי אחיות) מוצב הפסל "רהט" (1996) – פסלו היחיד של הונדרטוואסר בישראל. אבל בשנות ה- 80 של המאה שעברה, היה ניסיון להקים מתחם לאמנים, בעיצובו של הונדרטוואסר. וזה הסיפור.

בית הונדרטוואסר בישראל

קורינה, הידועה יותר כקורינה הסופרת, הקימה וניהלה את עמותת הילא"י (המרכז הישראלי לאמנויות יוצרות) שהפעילה אכסניה לאמנים במצפה רמון ובמעלות-תרשיחא. מספרת קורינה: " לא ידעתי דבר על הונדרטוואסר. פתאום שמו נתגלה. אפשר היה זה ספר מספריו שצץ לנגד עיניי בחנות ספרים בניו יורק או בתל אביב. שלא כמו סיפור אהבה שמתחיל במבט ראשון ונותר צרוב בזיכרון לפרטי פרטיו – ההתחלה עלומה. ראיתי תמונות של בית המגורים שהקים ועיצב בווינה ומיד הרגשתי הקלה אדירה".

אני פגשתי את קורינה במסגרת אחרת, ארגון סרווס (וזה כבר סיפור אחר) ושם שמעתי לראשונה על הילא"י ועל הונדרטוואסר. לבקשתי, ממשיכה קורינה: "פתחתי את ספרו של הונרדוואסר ומצאתי מים חיים: ״לכל אדם הזכות להוציא יד מחלון ביתו ולצייר על הקיר או לעטר כאוות נפשו". ועוד קראתי: ״לכל אדם יש שלושה סוגי עור: עור הגוף, עור הבגד, עור הבית שהוא גר בו, מבפנים ומבחוץ – ואלה משקפים את ייחודו".

כבר בשנת 1984 ביקשה קורינה שייבנה מקום לאמנים יוצרים, בית לכתוב, לצייר, לחבר מוסיקה – ללא דאגות, במשך תקופה של שבועות ועד שלושה חודשים – ובה בעת לתרום לקהילה בפעילות של תרבות וחינוך לדו קיום – מפגש בין קבוצות שונות: יהודים וערבים, מבוגרים וילדים, נשים וגברים. בנועם. בשלום.

הרעיון של קורינה לא התרומם גם לאחר שפנתה לאגודת הסופרים, מפלגות ותנועות רודפות שלום, משרד התרבות, קרנות פילנתרופיות וכו' – כולם ענו כמו במקהלה, רעיון יפה, תעשי, למה לא ? או בקיצור תשברי לבד את הראש. בעצתה של הקרן החדשה לישראל, הקימה קורינה עמותה וביקשה שאצטרף לעמותה ולניסיון להקים בית לאמנים בתכנון של הונדרטוואסר.

נזכרת קורינה: "הימים היו ימי החולצות הצהובות, אז תופעה מקוממת, הוצאו מחוץ לחוק. כיום הם בחבר מחוקיקנו. קיבלתי עליי בפשרה שאשפץ דירות אחדות בעיירה גלילית (מעלות) – ונתחיל בפעילות. שמעון פרס אהב את הפרויקט. שלח צ׳ק של מאתיים שקלים. המזכירה של ראש המועצה המקומית התפעמה, ״איך ראש הממשלה כותב!׳ ראו אותי חייל מגוייס!״. במנהל מקרקעי ישראל קיבלו הוראה ואיתרו מקום נרחב בין מעלות לתרשיחא, כולו עצים וקרקע פנויה, ריקה מבתים".

וממשיכה קורינה הסופרת, ומספרת: "קראתי בספרי האמן ואמרתי – זה האיש שיעצב את בית הילא״י. צבעוניות וייחוד ממלאים את הלב שמחה – מתאים לנו. הלוא ברור שיסכים, הוא יוצר, יהודי, בן לאם יהודיה, את צלקות הפשיזם ידע על בשר נעוריו בווינה של היטלר, הוא עשיר –  כולו תרומה לעולם. בניו זילנד אסף אחד עשר אלף עצים מרחבי העולם למשמרת. את עסקיו וענייניו ניהל ישראלי מסור שהיה לאיש סודו, לחבר בנפש. קבעתי פגישה בווינה".

לאחר נסיעה כואבת (נפילה ופריקת כתף) עוצרת קורינה בוינה לפגישה עם יורם הראל. ממשיכה ומספרת קורינה:" באתי לווינה, יד אחת רתוקה למתלה, השניה גוררת מזוודה – ובפגישה מצאתי עצמי מול מנהל העסקים. הפגישה התקיימה בבית הקפה שבבניין הונדרטוואסר. המקום המה א/נשים ורעשים. כולם עישנו, מה שמאד הטריד את ראותי. יורם הראל, מנהל עסקיו של האמן, אמר שאכן, צריך לאסור עישון. האיש נהג בחביבות בפגישה ובהמשך. באתי לתל אביב מלאת תקוות. לא יודעת עד היום אם סיפר להונדרטוואסר על הפרויקט. לאחר התכתבויות ופגישות ופאקסים וטלפונים, הראל שלח תשובה: "הונרטוואסר תורם את היצירה. העבודה על הכנת התוכניות הפיזיות עולה רבע מליון דולר. זה עליכם".

פה נכנסנו קורינה הסופרת, אנוכי – דני בר, וחבר הועד המנהל הנוסף של הילא"י, פרופ' דני צ'מנסקי. נפגשנו עם בוחבוט במעלות, מצנע בחיפה (לקראת סוף הקדנציה הראשונה שלו כראש עיריית חיפה) ועוד גורמים על מנת לנסות ולבנות תמיכה ותקציבים להקמת "בית הונדרטוואסר" בישראל, שישמש אמנים שיגיעו דרך העמותה ויפעלו בקהילה.

Hundertwasserhaus Plochingen "Wohnen unterm Regenturm" Plochingen (צילום דני בר)

רקוויאם

המשימה הייתה גדולה והכוחות מצומצמים. בסופו של דבר אנחנו וקורינה, הרמנו ידיים מהיוזמה הכל כך נפלאה שהיתה יכולה להיות כאן בישראל. עוד על סיפורה של קורינה הסופרת, הילא"י והונדרטוואסר <<<

כתיבת תגובה