סופ"ש בבטומי Batumi

חופשת פסח קצרה על חוף הים השחור ||| חצ'פורי, בירה, יין וחינקאלי  ||| שמורת טבע עם נהרות, פסגות מושלגות ומפלים ||| טיול ג'יפים שהם בעצם נוחים, ביחוד שזה רכב עם נהג ומדריך רק לנו ||| כל החוויות בעיר ובכפר בהמשך…

טסים לבטומי

שקיעה בבטומי גאורגיה (צילום דני בר)

החלטנו ספונטנית לצאת לסופ"ש ארוך בבטומי – מזג אויר מצויין, מחיר מצויין ויעד שזוגתי עוד לא מכירה ואני מכיר מטיולי גאורגיה אחדים בלבד. יש לציין שרוב טיולי גאורגיה טסים לטביליסי ומשם יוצאים לטייל לרחבי המדינה. בטומי היא אתר רחוק מידי לשלב בטיול של שבוע סטנדרטי ועל כן מעטים הטיולים הרגילים שהביאו אותי עד לבטומי. רוב המטיילים שמגיעים לבטומי מחפשים מנוחה וקזינו וזה יש בשפע בעיירת הקיט המתפתחת וצומחת על שפת הים השחור.

חשבתי לנסוע ליום אחד לאזור סוונטי אבל די מהר ירדתי מהתכנית ההזויה שרק הנסיעות ביום כזה היו כ-8 שעות הלוך ושוב. חיפשתי קצת טבע מחוץ לעיר ובקבוצת הפייסבוק של בטומי כווולם (באופן מחשיד יש לומר) הפנו אותי לאחת תמי גוגו שמנהלת עסק תיירות בעיר. החלטתי שנגיע לעיר נסתדר….כרגיל.

היום הראשון בבטומי

אחרי הנחיתה והיציאה המהירה והיעילה משדה התעופה, תוך רבע שעה היינו במלון Best Western Premier, Batumi וכמובן שבשעה כל כך מוקדמת לא ניתן היה לקבל החדר. השארנו המזוודות בקבלה ויצאנו לטיול לעיר. המרכז הנמצא כ-2 ק"מ מצפון למלון בדרך ישרה וקלה להתמצאות ולאורכה שלל חנויות ועסקים שמיד מאפשרים להבין את הכלכלה המקומית והמחירים. נכנסנו לסופרמרקט קטן יש לומר אבל מגוון עם מוצרים רבים מכל וכל. כמובן כדרכי, מחלקת הבירה והאלכוהול היו הטריטוריה שלי בעור אביבה תרה אחר מוצרים ומציאות בכל תחום אחר. בירה בבק' של 2.5 ליטר במחיר…..7 לארי (כ-5 שקלים), רום קפטיין מורגן ליטר פחות מ-50 לארי (פחות מ-40 שקלים) ועוד ועוד.

לחם שוטי

המשכנו לעיר ובכל פינה ראינו מרתף עם חלון  לגובה המדרכה שתמיד עומדים כמה לקוחות (נשים גברים וילדים) ומחכים לגמר האפיה ולרכוש דרך הצוהר את הלחם מקומי – 1 לארי כיכר לחם. באחת המאפיות הוזמנו פנימה לראות את מלאכת האופה ולטעום מלחם השוטי Shotis Puri შოთის პური חם ישר מהתנור. כשיצאנו ורצינו לשלם, סרב האופה לקחת כסף – חוויה.

מרכז בטומי

המשכנו רגלית לאתרי מרכז העיר. כיכר אירופה עם מדיאה וגיזת הזהב, הפיאצה, ובהמשך הנמל. לצערנו הרכבל היה מושבת ונכנסנו למשרד המידע לתיירים. תוך כדי שיחה סיפרתי שפגשתי את נציגי המשרד של אג'רה ובטומי, בתערוכת התיירות IMTM בת"א. הבחורה התקשרה למשרד בעיר והציע לגשת לפגוש את הבחור שהיה בארץ בתערוכה – Mikheil Koplatadze שמשרדו נמצא על יד בית הכנסת ומול הקונסוליה ה….אירנית. נהנינו לשוטט ברחובות בדרך למשרדו של מיקאל. התקבלנו בסבר פנים יפות אבל לצערו הוא לא היה מאורגן ולא יכול להתארגן לאירוח עיתונאי מהרגע להרגע אבל הציע שהוא יתקשר לחבר שלו בחברת התיירות אג'רה טור AjaraTour ויראה מה הם יכולים להציע. אחרי שיחה קצרה סוכם שלמחרת יבואו עם ג'יפ למלון שלנו ויצרפו את הג'יפ לטיול שיוצא לשמורת הטבע הקרובה לגבול תורכיה היא שמורת מצ'קהלה Machakhela National Park– מפלים, גשרים עתיקים, אומגה, פסגות מושלגות וארוחת צהרים במשפחה מקומית שגרה בשמורה. מה אפשר כבר לבקש.

חזרה למלון

חצ'פורי אג'רי (צילום דני בר)

שאלנו את מיקאל על ארוחת צהרים טובה וקיבלנו את הצעתו – מסעדה שהיתה ריקה ומצוחצחת – לא משהוא מזמין במיוחד, ביחוד שאנגלית לא היתה השפה המדוברת שם. הצלחנו להסביר עצמנו ולאכול אוכל מקומי בכיף וכמובן בירה והכל במחיר של פלאפל הקוסם. בחרנו ב-2 סוגי חָצַ'פּוּרי וסלט.

  • חצ'פורי אג'ארי Adjarian Khachapuri שהוא בצק בצורת סירה מוארכת (הרי אג'רה על חוף הים השחור) מלאה בשני סוגי גבינות, ביצה עלומה ו….חמאה. נקרא גם חצ'פורי אצ'רולי
  • חצ'פורי אימרלי Imeretian Khachapuri שהוא מעין פיצה עם 2 שכבות, ממולאת בשני סוגי גבינה.

חצ'פורי אימרטי (צילום דני בר)

ויתרנו על סוג נוסף של מאפה גאורגי – חצ'פורי מגרולי Khachapuri Megrelian שהוא דומה לאימרלי רק עם ….תוספת גבינה מעל שכבת הבצק עליונה.

משם עברנו למסלול הליכה על מנת להוריד את  חזרה בדרך אחרת כולל עצירה בפארק ה-6 במאי והאגם עם המזרקה במרכזו.

בשעת אחה"צ של יום לפני הפסחא, היו משפחות רבות שטיילו בפארק עם ילדיהם וקשה היה למצוא ספסל פנוי למרות שיש הרבה ספסלים בפארק.

מלון בסט ווסטרן פרימייר, בטומי

פינקו אותנו עם חדר בקומה די גבוה והעיקר, עם נוף לים השחור. המלון החדש נמצא בהרצה וחלק מהמכשירים דרשו טכנאי שיגיע לסדר אבל זה כלל לא הפריעה לשבת במרפסת הצופה אל המזרקה המוזיקאלית ואף לשמוע ולראות אותה בפעולה מהמרפסת לפני השקיעה. לאחר הרוגע ומנוחה יצאנו לערב הקריר לצפות במופע המזרקה המרקדת שנמצאת ממש מול המלון. בקיץ זכור לי המקום הומה בתיירים ומעט זוגות אוהבים אבל לא בעונה זו ולא בצינת הערב בפסח. החלטנו להכנס למסעדת הגריל הסמוכה למזרקה ותפסנו שולחן על יד החלון הצופה לאגם ולמזרקה – אין כמו כוס בירה במקום חמים וצפיה במזרקות המרקדות לצלילי מוסיקה בסגנונות שונים.

חזרנו עייפים ומרוצים מיום גדוש חוויות לא מתוכננות ובכיף, לקראת טיול טבע וכיף מחוץ לעיר.

שמרות הטבע מצ'קהלה Machakhela

לאחר ארוחת הבוקר ממרומי 13 הקומות של מלון בסט ווסטרן פרימייר בטומי, עם הנוף המשקיף לים השחור וקצת חצ'פורי ירדנו ללובי לפגוש את רכב המיצובישי דליקה  Delica – הג'יפ הפופולארי כל כך בגאורגיה ויפן. זוגתי נרגעה מהנוחות ורווחה של הדליקה לקראת יום נסיעה בשטח שמורת הטבע. אני מכיר את סוג הרכב הזה מביקורי הרבים באזור אחר של גאורגיה – הרי הקזבג שמצפון לטביליסי.

נסענו עם הנהג לנקודת המפגש שם פגשנו את ג'ורג'י המדריך, דובר העברית של חברת אג'רה טור AjaraTour, ועוד 6 רכבי דליקה שכל אחד בהרכב מלא של נהג ו-6 נוסעים. לנו ניתן להיות עם ג'ורג'י בדליקה פרטית והדרכה פרטנית. לאורך היום בכל נקודת עניין ניתנה הדרכה לכל חברי הקבוצה ולנו אפשר הדבר קצת לצלם ולהיחשף לפינות חמד ללא כל חברי הקבוצה.

מפלים בשמורת הטבע ע"י בטומי, אג'רה, גאורגיה (צילום דני בר)

לתומנו חשבנו שעם אלפי המטיילים הישראלים בבטומי של פסח ועם כל כך הרבה הצעות לטיולי ג'יפים, נפגוש דרכים עמוסות בג'יפים ועברית בכל פינה אבל….מלבד מעט מקומיים, הרבה מים וצמחיה לא פגשנו עןד טיולים. מתברר שגם בשמורה יש מספר מסלולי טיול ולכל חברה יש מסלול שונה אבל בכולם יש מפלים, גשרים וגם ביקור במשפחה מקומית שמארחת ומגישה אוכל עממי מקומי לארוחת הצהריים.

גשרים ומפלים

גשר Tskhemlara מהמאה ה-12 בטומי גאורגיה (צילום דני בר)

עברנו סכר שבו מפיקים חשמל לטובת בטומי והסביבה ומשם המשכנו ונכנסנו בדרך צדדית לכפר שנראה נטוש אבל יש בו עדיין תושבים שחיים מחקלאות ותיירות (מכירת דבש, ריבה וצ'צ'ה). ליד כל בית יש חדר מורם מהקרקע שהוא אסם התירס שמשמש את המשפחה והמעניין הוא מעגל עץ בראש כל עמוד תמך של האסם, שהוא מחסום למניעת מעבר לעכברים.

תחנתנו הראשונה היתה גשר מירווטי Mirveti. מתחם ירוק ומוצל סביב הגשר הציורי והקשתי. משם יצאנו להליכה קצרה למפל חביב שוצף וגועש וקצת החטפנו הצצה לחצרות בתי הכפר הדועך.

משם המשכנו לגשר Tskhemlara מהמאה ה-12 שאחרי שיפוץ ושיחזור עומד על תילו ונושא משקל של כמה מטיילים יחדיו. צמוד לגשר החדיש יותר יש עמדת גלישת אומגה חביבה שהעסיקה חלק ממשתתפי הטיול. בהמשך הדרך עצרנו לתצפית על גבול תורכיה ופסגות הרי הפונטוס  Pontus Dağlarıשמתנשאים לגובה 3000 מטר ויותר עם פסגות מושלגות כמעט כל ימות השנה.

מוזיאון אתנוגרפי מצ'קהלה

מסגד שהפך למוזיאון אתנוגרפי באג'רה גורגיה (צילום דני בר)

המשכנו לטפס מערוץ נהר מצ'קהליסטקאלי Machakhlistskali בגובה כ-250 מטר מעל פני הים במעלה צלע ההר לגובה כ-600 מטר שם מוזיאון אתנוגרפי והסטורי של האזור MUSEUM Of Historical-Ethnography Of Machakhela. המוזיאון החביב הוא מסגד שהפכו אותו לתצוגת אורח החיים של תושבי האיזור. הצצה נאיבית קמעה לדרך החיים של תושבי האיזור שהוא על החיץ בין תורכיה המוסלמית לגאורגיה הנוצרית. עוד כברת דרך קצרה במעלה ההר והגענו לחצר משפחה מקומית שאירחה את הקבוצה הגדולה עם שולחנות העמוסים כל טוב ממיטב המטבח הגאורגי כולל דגים ובשר. צ'צ'ה היתה חלק מהמשקאות שהוגשו אבל הייתי בין הבודדים שנהנו להרים כוסית משקה בין מנה למנה ולהריע לחיים או יותר נכון "גאומרג'וז" Gaumarjos.

פולקלור

לאחר שהוגשה התקרובת והוספו כל הזמן מנות ותוספות פתאם נעלמו כמה מבני ובנות המשפחה שעסקו בהגשה וריצוי הלקוחות – לא פשוט לארח 45 מטיילים ישראלים ונהגים גאורגיים שנוחתים על המקום אמנם בתיאום אבל עם תיאבון רב. פתאם הופיעו 2 נשות המשפחה הצעירות ואחיהם היותר צעיר, לצלילי מוסיקה מקומית עממית. השלושה הופיעו בלבוש מסורתי מקומי ופצחו בריקודים עממיים שונים לקצב מחיאות כפיים של הסועדים שנטשו את השולחנות והצלחות.

בין הנהגים היה גם אחד שככל הנראה בעברו היה רקדן והוא לא יכול היה להתאפק והצטרף לריקוד לכמה דקות מפתיעות. בתום הריקודים ושבעים חזרנו לכלי הרכב ויצאנו בשיירה ארוכה חזרה לעיר – כשעת נסיעה בלבד מהעיר התוססת בטומי.

יום חופשה נוסף בבטומי

למחרת יצאנו לעיר לראות מקומות שלא הספקנו וגם לעלות ברכבל לפסגת ארגו Argo. הפעם הרכבל פעל ויכולנו לעלות ברוגע לתצפית ממתחם ארגו שם עדיין לא התחילה עונת התיירות ואפילו המסעדה במקום היתה בשיפוצים, אבל הנוף המשקיף על העיר והים השחור מגובה של 230 מטר מעל פני הים, היה בהחלט שווה את המסע האיטי של 2.5 ק"מ תלויים על כבל גאורגי.

עברנו שוב ברחובות העיר העתיקה, כיכר התיאטרון, שדרות רוסטבלי בהם נבנים מספר פרוייקטים של מלונות דירות – טרנד חדש בבטומי עם לא מעט ישראלים שמשקיעים בדירות אלה (יש קזינו וטיסות זולות – מה עוד צריך?).

חינקלי (צילום דני בר)

בחרנו לסיים את ביקורנו בבטומי במסעדה מקומית במרחק הליכה קצר מהמלון – המסעדה שנכנסנו באקראי חביבה על ישראלים רבים וקבוצות ולכן גם בבעלים ידעה קצת עברית למרות שהיינו הישראלים היחידים בשעת ערב של מוצ"ש. המסעדה Sazandari בכתובת Zurab Gorgiladze St. 78. מסעדה בנויה מעץ מגולף המתאר חיי הכפר בגאורגיה ובטומי. לא ויתרנו על מטעמי המטבח הגאורגי והפעם הזמנו חינקלי Khinkali לצמחונים. מנת חינקלי עולה כשקל והמינימום היה גם המקסימום שיכולנו לאכול. השארנו את קיפול הבצק שבקצה כל כיסון על הצלחת …כמנהג המקומיים, וכך ידענו מיאכל יותר מתוך 10 החינקאלי שהוגשו לנו.

פסגות הרי הפונטוס Pontus Dağları בתורכיה מגבול גאורגיה (צילום דני בר)

סיכומו של סופ"ש

גיחה ספונטנית של בריחה מהפסח והמצות לבטומי, הייתה בחירה מוצלחת ששילבה עיר חביבה ולא סואנת מידי (גם לא בקיץ – שיא העונה), שמורת טבע יפיפיה רק שעה נסיעה מהעיר ואוכל מקומי טעים והכל ב….זול. שימו על מפת הטיולים או הנופש הבא שלכם.

הוספת תגובה