נורמנדי גן עדן של סיידר, קלבדוס וקממבר

נורמנדי זה לא רק אלכוהול וגבינות כי האתר הפופולרי ביותר בצרפת חוץ מפריז הוא מונט-סן-מישל שבנורמנדי. כשחושבים על צרפת ברור שחושבים גם על יין, גבינות ואוכל טוב. ואיפה יש את כל אלה ? מיד חושבים על פריז, על מחוזות היין של בורדו בורגונדי או אלזס, שמפיין עם השמפניה ואולי גם על אזורי הברנדי- קוניאק וארמניאק. פחות מוכרים הם המחוזות ממערב לפריז. נורמנדי על גבינות הקממבר ומשקאות האלכוהול מעץ התפוח- סיידר וקלבדוס.

קלבדוס וסיידר בנורמנדי (צילום דני בר)

קלבדוס וסיידר בנורמנדי (צילום דני בר)

נורמנדי נמצאת לאורך החוף האטלנטי והתעלה האנגלית (לאמנש) ועל כן סובלת ממזג אוויר קר יותר וקיצוני יותר מאשר מחוזות בתוך היבשה הצרפתית או לאורך החופים הדרומיים יותר והחמים יותר. מזג האוויר הקיצוני הקשה על גידול ענבי יין ועל כן כבר במאה ה-16 היה ייצור משקאות אלכוהוליים ממיץ התפוח נפוץ ומוכר באזור נורמנדי.

מחוז קלבדוס

קלבדוס הוא מחוז בנורמנדי (כמו שמפיין, קוניאק ועוד) ובירת המחוז היא קאן ( Cean ) הסמוכה לחופי הנחיתה המפורסמים שדרכם פלשו צבאות ארה"ב, בריטניה וקנדה ליבשת האירופאית הכבושה תחת המגף הנאצי. יש הגורסים שתודות לקרל הגדול יש לנו עד היום יין בבורגון וסיידר או קלבדוס בנורמנדי, כי היה זה קרל הגדול, מלך הפרנקים שציווה על עקירת כרמי הגפן הכושלים באזור נורמנדי ונטיעת מטעי תפוחים.

במאה ה-17 התאגדו יצרני הברנדי מתפוחים לגילדה והחלה מסורת של גידול התססה וזיקוק של תפוחים באופן יחודי לאזור נורמנדי. הסיידר עבר שלב נוסף בו הוא זוקק לכדי 90% אלכוהול ויותר, דולל ואוכסן בחביות, בדומה למשקאות האלכוהוליים העשויים מענבים, קוניאק וארמניאק. בפרוץ מגפת הפילוקסרה, שהשמידה את יבולי הענבים בסוף המאה ה-19, זכו משקאות התפוחים לעדנה ותהילה, כי רק תפוחים שרדו ולא סבלו מהמגיפה ואילו כל משקאות הענבים- יין, שמפניה וקוניאק, חדלו להתקיים לתקופת מה.

סיידר וקלבדוס

נכון להיום יש יותר ממאתיים זני תפוח הגדלים בנורמנדי ומהם מפיקים סיידר אלכוהולי שתהליך הכנתו דומה להכנת בירה מבחינת תהליך ההתססה (ללא הבישול במבשלות הבירה) ואחוז האלכוהול ולאחר מכן עובר הסיידר הטבעי זיקוק שהופך את הסיידר לקלבדוס.

חנות אופיינית עם אוצר של קלבדוס סיידר וקממבר (צילום דני בר)

חנות אופיינית עם אוצר של קלבדוס סיידר וקממבר (צילום דני בר)

רוב יצרני הקלבדוס הם מזקקות קטנות שהן חלק מחוות מטעי תפוחי עץ, ובחווה יש מרתף או מחסן אפל לאיכסון ויישון חביות המשקה המזוקק. תהליך הזיקוק עצמו נעשה כל שנה עם מזקקות ניידות העוברות בין החוות ובתי הסיידר ברחבי המחוז והופכות את הסיידר הטרי לברנדי תפוחים צלול ועתיר אלכוהול.

תהליך הכנת הסיידר, שהוא משקה בפני עצמו אולם גם הבסיס לקלבדוס הוא תהליך מחייב וכל מי שרוצה שהתזקיק שלו יוכל להיקרא קלבדוס חייב לעבור השלבים הבאים.

  1. קטיף והבשלת הפרי במחסן. הן הפרי והן המחסן הם בקלבדוס שבנורמנדי.
  2. סחיטה המיץ מהפרי- כ-700 ליטר מיץ מטון פרי.
  3. תסיסה בחבית (6-12 שבועות) עד לרמת אלכוהול של 5-6%.
  4. הצללה ואריזה לקבלת סיידר או זיקוק לקבלת קלבדוס ( ביחס של 13 ליטר סיידר שווה 1 ליטר תזקיק ).
  5. יישון בחביות עץ אלון צרפתי לתקופה מינימאלית של שנתיים.
  6. יצירת בלנד שהמרכיב הצעיר ביותר קובע את סימונו ( מקובל 5, 7, 12, 15 ואף 25 שנה ) ודילול לכדי 40% אלכוהול.

רוב הייצור של הקלבדוס נעשה תחת חוקי האפיליסיון והמחירים בהתאם.

קממבר

בדרום-מזרח לקאן, כ-60 ק"מ מהעיר נמצא גם כפר קטן שהטביעה את חותמו בעולם הגבינות- Camembert. כבר יותר ממאתיים שנה קיימת מסורת ייצור הגבינה בעלת מעטה עובש הפניצילין ותכולה של 45% שומן. עוד סימן היכר לתרבות הקולינרית של נורמנדי.

Honfleur

צפונה משם נמצאת עיירת הקיט האנפלור שעל שפת התעלה האנגלית ועל גדות שפך הסיין. באנפלור הלכנו לטעום מגוון טעמים של קלבדוס, ממיטב התוצרת האזורית. חנויות קטנות עמוסות בבקבוקי סיידר וקלבדוס מזמינות מכל רחוב, סמטא או פינה, ורק לאחדות מהן הצלחתי להכנס ולהקדיש להם מעט זמן על מנת לחוות את טעמי האזור. רוב המותגים הם מקומיים ולא מוכרים ואינם בעלי שיווק עולמי כי מקורם מחוות קטנות ברחבי המחוז.

באופן כללי ניתן לומר שניכר הבדל גדול בין קלבדוס בן 5 לזה שיושן כבר 12 שנה בחבית וללא ספק בגרותו של קלבדוס בן 25 היא המפתה ביותר- חלק, לא תוקפני ומזמין כמו עלמה בת 25 שלא ראתה עולם.

כאן הועלתה על המוקד, ז'אן דארק (צילום דני בר)

כאן הועלתה על המוקד, ז'אן דארק (צילום דני בר)

Rouen

העיר של ז'אן דארק – רואן ( או רואה בפי בני המקום ) על הקתדרלה שהרבה לציירה קלוד מונה, שז'אן דארק סיימה בה את חייה על המוקד הבוער ואפילו על הסמטאות הציוריות של העיר העתיקה לא צריך לספר הרבה (פשוט תפתחו ויקיפדיה בערך המתאים), פשוט צריך לנסוע ולבקר

מומלץ ביותר להיות בשעות בין הערביים מול חזית הקתדרלה ולחוש ולראות את מה שקלוד מונה חש וראה- כל הזמן צבע הקתדרלה והצללים עליה משתנים ומשנים את מראה הקתדרלה. מקסים.

חזית הקתדרלה של רואה (צילום דני בר)

חזית הקתדרלה של רואה (צילום דני בר)

המלון המועדף עלי ברואה הוא Mercure Rouen Centre Cathédrale. המלון נמצא בצד הקתדרלה וכך אפשר לחוות מעט ממה שקלוד מונה חש וכן נמצא על הרחוב המוליך לאתר העקדה בו הועלתה ז'אן דארק, על המוקד.

Mercure Rouen Centre Cathédrale

אחד ממאות ציורים של קלוד מונה- קתדלרת רואה בשקיעה (מקור: ויקיפדיה)

אחד ממאות ציורים של קלוד מונה- קתדרלת רואה בשקיעה (מקור: ויקיפדיה)

חופי הנחיתה

שרידי ביצורים בחוף ג'ונו- נורמנדי (צילום דני בר)

שרידי ביצורים בחוף ג'ונו- נורמנדי (צילום דני בר)

צפונית מערבית לבירת נורמנדי, קאן, נמצאים חופי הנחיתה שחרצו את גורלה של אירופה. החופים יוטה ואומהה, בהם נחתו הכוחות האמריקאים, גולד הבריטי, אחריו ג'ונו הקנדי והאתר הקטן ביותר והקרוב יותר לקאן הוא חוף סוורד (Sword). העיירה שבלב חוף ג'ונו היא Courseulles-sur-Mer שבה ניתן לראות ביצורים מהחומה האטלנטית של הגרמנים וגם מרכז מבקרים וזיכרון לפלישה בחוף ג'ונו.

Mont Saint-Michel

אתר התיירות השני בפופולאריות בצרפת, אחרי פריז, הוא האי לה מונט סן-מישל שאמנם נמצא בנורמנדי ( על גבול מחוז ברטאני ) אולם אין ספק שתרבותית יותר מתאים לברטאני על מאכלי הים מאשר לנורמנדי.

מי לא מכיר את תמונת האי בו בחודשי מרץ וספטמבר הבדלי הגאות והשפל מגיעים גם ליותר מ-8 מטר ומאלצים את המבקרים למהר ולצאת מהאי לפני הגאות או לבלות באי עוד מספר שעות. עקב הבדלי הגיאות והשפל ניבנה גשר חדש בין האי ליבשה שיאפשר החל משנת 2015, גישה רצופה בכל שעות היממה ובכל עונות השנה.

כבשים מזן "פְּרֶה-סאלֶה" (Pre-Sale ) רועים למרגלות איל סנט מישל (צילום דני בר)

כבשים מזן "פְּרֶה-סאלֶה" (Pre-Sale ) רועים למרגלות איל סנט מישל (צילום דני בר)

בדרך בין האי ליבשה, על מרבצי החול בו גדל עשב ים העמיד במליחות הסביבה, מגדלים גם זן מיוחד של כבשים, שטעם בשרם נחשב למעדן מקומי מיוחד וזאת בזכות התזונה המיוחדת של עשבי הים אותם אוכלים הכבשים במרעה. זן כבשים זה נקרא "פְּרֶה-סאלֶה" (Pre-Sale ) כלומר "מומלח מראש". בין סמטאות האי ובדרך לכנסיה בראש האי המסולע ניתן לטעום מאכלים מקומיים ולהריח ניחוחות של האיזור הכל כך מזמין ומתוייר.

הוספת תגובה