מסע למרחבי הנגב

טיול בין אתרי תיירות פחות מוכרים אבל שווים, בנגב הצפוני, בין באר-שבע דימונה וירוחם. חום ואבק היו אבל גם סברס, גבינות ונופים ולא פחות חשוב, רכב מרווח ונוח

גן הפסלים המוזיאון הפתוח, עומר (צילום צביקה וינטר)

גן הפסלים המוזיאון הפתוח, עומר (צילום צביקה וינטר)

הדרך דרומה

יצאנו לדרך בקיה ספורטאג' החדשה, שהבטיחה נסיעה קלה ומהנה בכביש וגם בשטח. למרות שזה רכב בעל מנוע 2,000 סמ"ק בלבד עם משקל עצמי לא מבוטל של 1,472 ק"ג, הוכיחה הספורטאז' החדשה שאפשר להעביר יום מפרך בתנאי מדבר ואף סופת חול אימתנית, בכיף וברוגע.

עשינו דרכנו לדרום החם שכצפוי היה עמוס במטיילים בחופשת הפסח אולם בהחלט בכמות וצפיפות נסבלת ולא מציקה, ותחנתנו הראשונה בעומר.

מכונית במוזיאון המכוניות, עומר (צילום צביקה וינטר)

מכונית במוזיאון המכוניות, עומר (צילום צביקה וינטר)

המוזיאון הפתוח ומוזיאון המכוניות בעומר

אוסף המכוניות העתיקות של איתן ורטהיימר, ידוע בתערוכה הקבועה שלו בתפן אבל גם בעומר יש נציגות עם 32 מכוניות עתיקות שנסעו על כבישי ארצנו משנת 1934 ועד מכוניות משנות ה-60 של המאה הקודמת. לכל מכונית סיפור ולרבות מהמכוניות יש גם לי זכרון כזה או אחר ממפגש עם רכב כזה בילדותי.

מוזיאון הפתוח, אזור התעשיה עומר   www.omuseums.org.il

מוצרים המבוססים על פרי ועלי הצבר (צילום צביקה וינטר)

מוצרים המבוססים על פרי ועלי הצבר (צילום צביקה וינטר)

סברס

בתום הביקור התרבותי המהנה במוזיאון הפתוח בעומר, שמנו פעמינו לכיוון דימונה ועצרנו להתרעננות בחוות צברי אורלי. קידם את פנינו שחר שסיפר תוך כדי סיור בין שורות הצבר הגדלות המדבר ומושקות במי קולחן מושבים מדימונה ( סיפור מי הקולחין של דימונה וחוות צברי אורלי הוא סאגה ארוכה שמתנהלת כבר יותר מעשור במסדרונות בתי המשפט אבל לא בסיפור זה נעסוק הפעם ).

חוות צברי אורלי היא חוות גידול הצבר הגדולה בישראל ובמזרח התיכון ומיקומה על כביש דימונה ירוחם קרוב לדימונה. בחווה, מגדלים על פני מטע של 1100 דונם,  צבר מזנים פרי פיתוח ישראלי, שמניבים סברס במספר גדול של צבעים: אדום, ורוד, סגול, כתום, צהוב ואף בצבע לבן. זני הצבר של חוות צברי אורלי מניבים פרי צבר במשך 10 חודשים בשנה והחווה משווקת את הסברס לרוב חנויות הירקות ורשתות השיווק ברחבי הארץ.

אוכל וריבות מהצבר

לאחרונה פיתחו החלוצים בחוות אורלי מגוון מאכלים המבוססים על פרי הצבר ועלי הצבר. אהבנו במיוחד את הצבר המוחמץ העשוי מנתחי עלי צבר, תבשיל נתחי עלי צבר ברוטב עגבניות פיקנטי, ריבת פרי צבר ירוקה ובשרנית ( להביל מהריבה האדומה המימית שפחות אהבנו ) ואפילו ברד קר ומרווה מפרי הצבר סוכר ומים.

ערכנו את הסיור הרכוב בין שורות שיחי הצבר, עם הספוטאז' הממוזג והעדפנו אותו על פני סיור בקרונות הסיור הפתוחים של החווה. גם כאן עזרה לנו הספוטאז' החדשה לחוש את היכולת שטח שלה ולא הרגשנו את המהמורות בדרך החקלאית של חוות הסברסים. לאחר שטעמנו מקצת ממאכלי הצבר הישראלי נפרדנו משחר ויצאנו לדרכנו לכיוון מעלה העקרבים.

חוות הצבר אורלי, מרכז הצבר כביש 204 בין דימונה לירוחם. פתוח למבקרים כל יום פרט ליום שני בשעות 10:00 – 16:00. (ימי שני לקבוצות בתיאום מראש) קבוצות המעוניינות לבקר בחווה מוזמנות לפנות לטלפון  058-4707070.            http://www.ocf.co.il/

מעל המכתש הקטן (צילום צביקה וינטר)

מעל המכתש הקטן (צילום צביקה וינטר)

מעלה העקרבים

ככל שהתקרבנו למעלה העקרבים גברה התנועה ובנקודות יציאה למסלולי הליכה היו עשרות כלי רכב בחניה מסודרת ונקיה. עם ישראל חוגג בטבע.

שמנו פעמינו לחניון ממנו יצאנו בהליכה קצרה על קטע קצרצר משביל ישראל לכיוון התצפית על המכתש הקטן. הנוף המדברי המרהיב השכיח את החום היוקד של צהרי היום וכשחזרנו לקיה ספורטאז' המזגן מיד הצליח לצנן את חום גופינו ולהשיב את רוחינו לקראת המשך המסע.

ירדנו בכיף את מעלה העקרבים תוך אזכור הפיגוע של אוטובוס החוגגים שחזרו במרץ 1954 מחגיגות באילת ונטבחו במעלה זה. כבר 60 שנה חלפו מאז פגוע הטרור על נוסעי האוטובוס מאילת.

מהדרך היורדת למישור צין המשכנו למישור הבולבוסים שהם אבנים בגדלים שונים ובצורת תפוחי אדמה ( בולבוס הוא תפוח-אדמה  ) שטוחים.

הספורטג' במעלה העקרבים (צילום צביקה וינטר)

הספורטג' במעלה העקרבים (צילום צביקה וינטר)

שדה הבולבוסים לירוחם

הספורטאז' טיפס ללא קושי את המעלה התלול והוכיח ש- 166 הסוסים השואטים מתחת למכסה המנוע, יודעים לעשות העבודה. נכנסנו לירוחם תוך כדי סערה וסופת חול מדברית יוצאת דופן גם לדברי וותיקים מתושבי הנגב. קיר חול עם ראות של 2-3 מטר בלבד קידם את פנינו בפאתי ירוחם ולאחר שחדרנו בזהירות יתרה ולאט את מסך החול והתחילה הראות להתבהר ראינו את ההרס והנזק של הסופה ברחובות ירוחם וגם שמענו מה עשתה הסופה לחלוצים הבאים שעשינו את דרכנו לבקר אותם- מיכל ודני קורנמל.

הזולה של קורנמל (צילום צביקה וינטר)

הזולה של קורנמל (צילום צביקה וינטר)

חוות קורנמל

חוות הבודדים של משפחת קורנמל היא מפעל ציוני אותו הקימו במו ידם וגידלו בא לתפארת את 4 ילדיהם ו-40 העיזים שלהם.

התיישבנו במרפסת המבולגנת לאחר הסופה וסידרנו לנו מרבץ נוח על מנת לשמוע מענת את קורות המעשה החלוצי שלהם, כחוות הבודדים בין הראשונות בנגב.

מאז 1997 גרים בני משפחת קורנמל בקרוונים ארעיים על גבעה מדברית הצופה על צומת טללים ואילו דיר העיזים ממוקם בעמק נמוך ומוגן יותר. העיזים עולות לחליבה פעמיים ביום ואת החלב מעבדים לגבינות במחלבה הצמודה לעמדות החליבה של העיזים.

ענת מספרת על מגוון הגבינות עם השמות האנושיים שהם למעשה על שם העיזים שמחלבן יוצרו הגבינות הטובות ביותר בכל סוג. כל העיזים על שמן נקראות הגבינות כבר לא בן החיים אבל זכרן נאכל בפי כל אורח החווה והמסעדה או החנות.

עם מיכל קורנמל במגבנה (צילום צביקה וינטר)

עם מיכל קורנמל במגבנה (צילום צביקה וינטר)

הגבינות של חוות קורנמל

  • עדנה – גבינה קשה, מחלב עיזים מלא, שהבשילה כחודשיים המכילה כ- 40% שומן.
  • טום – גבינה קשה, מחלב עיזים מלא, שהבשילה כחצי שנה המכילה כ- 40% שומן.
  • עדי – גבינה קשה, מחלב עיזים מלא, שהבשילה כשנה ומכילה כ-  40% שומן.
  • פטה (מחלב עיזים) – גבינת עיזים חצי קשה, יבשה, בעלת מרקם וטעם עדין ומכילה כ- 20% שומן.
  • הגר (קממבר, מחלב עיזים) – גבינת עיזים חצי קשה (במקור עשויה מחלב בקר) עם כ- 20% שומן.
  • הגר עלי גפן (קממבר מחלב עיזים)- גבינת עיזים חצי קשה (במקורה עשויה מחלב בקר). הגבינה עטופה בעלה גפן כבוש, המקנה לה חזות ים-תיכונית וטעם שונה עם הבשלתה. מכילה כ- 20% שומן.
  • מיכל (ברי מחלב עיזים)- גבינת עיזים חצי קשה (במקורה עשויה מחלב בקר), בעלת מירקם חלק ועדינה בטעמה עם כ- 20% שומן.
  • כתם –  גבינת עיזים חצי קשה, בעלת מרקם וטעם עדין הנימוחה בפה. מכילה כ- 20% שומן.
  • יעל- משקה מחלב עיזים מלא, בעל חמיצות קלה ומרקם חלק. כ 4% שומן.
  • רותי – משקה יוגורט מתוק מחלב עיזים מלא, (בסיגנון לאסי ההודי). כ 4% שומן.

לאחר שטעמנו מכל טוב חלב העיזים והתוצרת של המסעדה חזרנו לכביש ויצאנו לכיוון צפון.

חוות קורנמל, 2 ק"מ ממזרח לצומת טללים       http://www.kornmehl.co.il/

ירוחם

אפשר להגיע לירוחם ולעשות בשישי שבת סיורים קצרים לכל אחד מהמקומות הנ"ל וליהנות מאויר המדבר.

מלון אירוס המדבר, ירוחם

סיכום המסע עם הספורטג'

לסיכום נסיעה ארוכה ( כ- 450 ק"מ ) ניתן בהחלט ואשר שהקיה ספורטרז' הוא בחירה טובה של רכב כבישטח בסיסי אבל מתחרה לכל דגם של רכב כבישטח אחר, וכל זאת רק במחיר החל מ- 150,000 ש' ( תלוי ברמת הגימור והאיבזור ). ראוי לציין את מסך המגע בו מצויד הרכב שמאפשר גם ניווט עם WAZE וגם בקרה על מערכת השמע ואף מצלמת הילוך אחורי המקרינה על המסך.

שתי נקודות שגורעות מהחוויה הן צריכת הדלק הגבוה עם כ- 11 ק"מ לליטר בפועל בנסיעה משולבת של שטח וכביש מהיר וגם רמת זיהום האוויר 12 היא משהוא שראוי לשיפור.

לסיכום: רכב המעניק חווית טיול נעימה ונוחה, 2 משפחות חלוציות המגשימות את הבטוי ציונות, הלכה למעשה, תרבות ואמנות במוזיאון הפתוח של עומר והרבה, הרבה מאד מרחבים וטבע.

הוספת תגובה