"החג של החגים" בחיפה – חגיגה של תרבות וקולינריה

שרה אוסצקי-לזר מספרת על מה מצפה למבקרים ||| סיור של שבת בעיר חיפה החוגגת ||| אמנות ופעילות לילדים ומבוגרים וגם בירה ||| לחצו על התמונה להמשך הכתבה <<<

שבת בבוקר בחיפה

חנוכיה ואשוח החג של החגים חיפה 2015 (צילום שרה אוסצקי-לזר)

חנוכיה ואשוח החג של החגים חיפה 2015 (צילום שרה אוסצקי-לזר)

הבטיחו גשם אבל היה יום שמשי וצלול. חיפה לבשה חג והמוני אדם יצאו לרחובות לא ממהרים, נינוחים ומחייכים מול מופעי הרחוב, החנוכיות ועצי האשוח. המסעדות מלאות אדם וחלק מן הרחובות נסגרו לתנועה לטובת הולכי הרגל.

אבל חיפה היא לא רק פולקלור של פעם בשנה, גילינו בה תרבות נפלאה, שלא ברור מדוע היא נחבאת אל הכלים. הגיע הזמן שמישהו ינער מחיפה את התדמית המיושנת והמנומנמת שדבקה בה, זוהי עיר תוססת שיש לה מה להציע מבחינת אמנותית עם תוספת חשובה של מה שנקרא פעם "דו-קיום" ואנו מעדיפים לכנות "חברה משותפת".

בית הגפן

סיור במוזיאון האמנות חיפה (שרה אוסצקי-לזר)

סיור במוזיאון האמנות חיפה (צילום שרה אוסצקי-לזר)

בבית הגפן מוצגת תערוכה של אמנים יהודים ופלסטינים, הודים, פקיסטאנים ובנגלאדשים, העוסקת בחלוקה, בגבולות, בנראטיבים ובתוצאות העגומות של חלוקת המולדת בידי הבריטים, שגם שבעים שנה אחרי הן ניכרות בשטח ובלבבות. התערוכה מגוונת  ויש בה שלל מיצבים, צילומים ועבודות אמנות יפהפיות. האוצרת אור תשובה בעזרת פדוא נעאמנה מסבירות את פשר שם התערוכה "נקודת מגוז" vanishing  point – כך מכונה בפרספקטיבה נקודת המפגש המדומיינת אליה מתכנסים קווים מקבילים הנראים ממרחק. שם סמלי ומשמעותי לתערוכה שדומה שחיפה היא המקום הנכון להציגה.

מוזיאון העיר חיפה

כך גם בתערוכה הכמעט "חתרנית" במוזיאון העיר, המציגה את האדריכלות הערבית בחיפה, שהיתה וכמעט נעלמה. האוצרת קרן בן הלל מדריכה אותנו בנבכי הזמן, השרידים והאמנות שמנסה לזכור את אשר נשכח. עבודות מרשימות של אמנים ערבים הפועלים בחיפה כמו מנאל מחאמיד, מחמוד קייס ואמיר בלאן מציגות את הבתים המפוארים שכל מה שנותר מהם הם חורבות וצילומים ישנים, שברי קשתות מפוארות, אריחים צבעוניים וסבכות ברזל שנוצרו ביד אמן.

המוזיאון לאמנות

ברחבת המוזיאון, ילדים ומבוגרים מציירים על כנים שהוצבו במיוחד והשמחה רבה. בחללים הנפלאים של בניין האבן הצופה אל הים, שהיה בתקופת המנדט בית ספר לנערות, תערוכה צבעונית ומעניינת הבוחנת את השפעת אמנות הפופ על האמנים בישראל "מאנדי וורהול עד היום: תרבות, צבע, גוף". ובפנים – הפתעה! מופע מחול מהפנט שכולו לבן "הפורץ לתוך תערוכת הפופ-ארט ופוגש את הצבעים המשוגעים של אנדי ורהול". הכוריאגרפית סופיה קרנץ מסבירה כי יצרה את העבודה בקיץ שעבר בהשפעת "צוק איתן" ולמרבה הצער היא אקטואלית גם עכשיו. שלוש נשים שנשארו מאחור מקוננות על הגברים שהלכו לעוד מלחמה ואולי לא ישובו. אמנות אוניברסאלית ומקומית כאחת. בפנים קפואות ובנהמות הופכות קרביים, תחילה בדממה דקה ואחר כך לקול מוסיקה מתגברת, הן לופתות בגרון הצופים שיושבים ללא ניע ופורצים במחיאות כפיים סוערות בסיום. אכן פתיחה מטלטלת לסיור בתערוכה בהדרכת האוצרת הנמרצת סבטלנה ריינגולד שרצה איתנו בין הקומות והחדרים כדי להספיק לראות ולהסביר הכול.

סיום בליבירה

אמנות בחיפה (צילום: שרה אוסצקי-לזר)

אמנות בחיפה (צילום: שרה אוסצקי-לזר)

זה רק מבחר קטן משפע המוזיאונים והגלריות של חיפה, שעל פי החוברת הצבעונית והשימושית שהופקה בידי עמותת התיירות המקומית "חווה רנסנס אמנותי", בהחלט שווה ביקור.

לקינוח – מסעדת "ליבירה" ברחוב הנמל המתעורר, הגישה כמה סוגי בירה בייצור מקומי. אהבנו את הבירה הכהה שהפיחה אנרגיה בגוף אחרי יום  מפרך ומענג. הקרפצ'ו טבול בשמן זית שהוגש כמנה ראשונה עם לחם טרי שנאפה במקום היה מעולה ומעורר תאבון. מנת השורטריבס שבאה בעקבותיו נימוחה בפה יחד עם מצע הפירה המעודן והרוטב הקטיפתי שהיה חריף בדיוק במידה הנכונה.

בקיצור – רק שעה מתל אביב: חיפה קוראת לכם!

הוספת תגובה