דייג אוהב דגים…אצל בני הדייג

דני הדייג אצל בני הדייג ||| שלל הים ושלל הסלטים על השולחן ||| מה חושב הדייג על קוקטייל פירות הים ||| מה עם החריימה ||| לחצו על התמונה להמשך הרשמים <<<

דני הדייג

אני ודג הליבוט ענק שדגתי באלסקה 1981 (צילום דני בר)

אני ודג הליבוט ענק שדגתי באלסקה 1981 (צילום דני בר)

לא סתם אני אוהב דגים ופירות ים. לא סתם אלו "החיות" היחידות שאני אוכל ואוהב לאכול. לפני שנים רבות, קיץ 1981, הגשמתי חלום. בנידודי באמריקה הצפנתי לאלסקה על מנת לעלות על ספינה ולעבוד כדייג. הייתי על ספינת Long-Line ("שרק" ) חודשיים בים עם שלל חוויות שלא מהעולם הזה.

דגתי בקלה ( Black-Code ) ובעיקר הליבוט ( Halibut או לְשׁוֹנָן בעברית ). אבל אכלנו על הים בעיקר את כל מה שדגנו ולא היה בקלה או הליבוט וזה היה הרבה דברים טעימים ומיוחדים, מכל מה שהים יודע להעניק לדייג.

בני הדייג

הרבה סלטים ויין על השולחן אצל בני הדייג (צילום אביבה בר)

הרבה סלטים ויין על השולחן אצל בני הדייג (צילום אביבה בר)

בני רבה, הוא בני הדייג, הזמין אותנו לטעום ממטעמי המסעדה בנמל תל-אביב ולא יכולנו לסרב. יצאנו למשימה אני ורעייתי ואת פנינו קיבלה אפרת, שניצחה על המשמרת ביד רמה ובזרועה נטויה.

אביבה הזכירה לי, שלפני שנים כבר אכלנו בבני הדייג, ביפו. ואכן, משנת 1985 ועד 2001 היתה לבני רבה את המסעדה המיתולוגית ביפו, שעברה בנסיבות שונות, לנמל תל-אביב ובשנים האחרונות אף התרחבה למספר סניפים בכל רחבי הארץ (הרצליה, חדרה, ראשל"צ ועוד).

מנה ראשונה

כרובית וקישואים בשולחן הסלטים (צילום אביבה בר)

כרובית וקישואים בשולחן הסלטים (צילום אביבה בר)

ביקשתי מאפרת, שתציע לנו את מנות הדגל של המסעדה ובמנות קטנות יותר כי אי אפשר יהיה לטעות הרבה מנות גדולות (ואוכל לא משאירים בצלחת- השף יעלב).

מיד מילאו את השולחן כעשרים צלוחיות של סלטים טריים. חלקם מוכרים במיטב המסעדות המזרחיות אבל חלקם היו חידושים מפתיעים עבורנו.

רעייתי, לא יכלה לוותר על האיקרה הרומנית, שלטעמה זה כמו בבית אביה. החומוס היה מצויין ואהבתי במיוחד את מנת הכרובית המטוגנת שלא היתה נוטפת שמן ולצידה חצילים וקישועים מטוגנים.

מנות ביניים

לשולחן נוספו צלחת קרפצ'ו סלמון דקיק ומקושט במעט חריפות וצבע שהוסיפו לטעם המוכר של סלמון מעושן- טוויסט מקומי.

קרפצ'ו סלמון (צילום אביבה בר)

קרפצ'ו סלמון (צילום אביבה בר)

לצידה (ויסלחו לי כמה מהסלטים שירדו מהשולחן טרם טעמתי מהם מפאת חוסר מקום בשולחן או בקיבה) הוגשה מנת ארטישוק מצויינת שהתיבול וההכנה השאירו בה מקום נרחב לטעם הארטישוק.

קציצות לוקוס היו מתובלות נהדר, ושוב, בלי להרוג ובלי לכסות על טעם הדג. קציצות עסיסיות ומרשימות לא רק בטעם.

קציצות לוקוס (צילום אביבה בר)

קציצות לוקוס (צילום אביבה בר)

חריימה היתה מנה שהפתיעה בצורת ההגשה שלה אבל לא גרעה מהטעמים, החריפות והעסיסיות של הדגים עם הרוטב האדום, המעט חריף.

מנות עיקריות

מיקס פירות ים (צילום אביבה בר)

מיקס פירות ים (צילום אביבה בר)

מיקס פירות ים הוא מונח שמרשה לדייג ולשף להביא לידי ביטוי הכי טוב את שלל היום- מה הים העניק לדייג, עם ידו האמונה של השף לשחק עם חומרי הגלם של היום.

מולים פעורי פה שבתוכם ממתינה חתיחת הבשר העסיסית. טבעות קלמארי עשוייים היטב ומשאירים מעט צמיגות שלא נשכח את התמנון- מקורו של הבשר השרירי הזה ומעט שרימפסים מקולפים. מנה גדושה ומשביעה. הפנקסי רשמתי- "קוקטייל פירות ים שמיימי".

לברק אפוי וסגור -לפני (צילום אביבה בר)

לברק אפוי וסגור -לפני (צילום אביבה בר)

הדג שניבחר לעלות על שולחננו היה לברק. הדג הוגש לשולחן בשלמותו והספקתי מעט לבחון אותו לפני שהמלצרית פילטה אותו לנגד עייננו, שחס וחלילה לא נעמול מעט על האנטומיה של הדג וניצטרך לנקות העצמות מבשר.הדג.

לברק פרוש לאכולה (צילום אביבה בר)

לברק פרוש לאכולה (צילום אביבה בר)

הדג היה סגור מבחוץ וכך שמר על טעמיו של בשר הדג מבלי לאבדם. דייג אוהב טעם של דג ולא טעמים אחרים בדג.

קינוח ויין

עוגת גבינה יאמי (צילום אביבה בר)

עוגת גבינה יאמי (צילום אביבה בר)

היין שבחרתי ללוות את הארוחה היה שרדונה של ירדן וזו היתה בחירה הולמת ללוות מטעמים כאלה מן הים.

הקינוח של עוגת הגבינה היה סיום מתאים ומדהים. שילוב של גבינה עם נגיעות של דובדבן ואוכמניות ומצאתי גם משמש. לגימה אחרונה של שרדונה עם כפית מהמתוק החלבי הזה היו סיום הולם לארוחת הדגים שידעו כל יפה לפנק אותנו בה, אצל בני הדייג.

 

בני הדייג נמל תל אביב, כ"ג יורדי הסירה 1 נמל ת"א. טלפון:073-758569  כל יום 09:00 – 24:00.

הוספת תגובה