רכבת העמק 2015

רכבת העמק המיתולוגית, שהיתה חלק מהרכבת החיג'אזית מחיפה ודמשק ועד חיג'אז (היא מדינה) במדבריות ערב, מחדשת פניה עם סלילת נתיב חדש/ישן וגם 4 תחנות שיסיעו נוסעים ומטענים במהירות ונוחות עד לבית שאן.

תחנת הרכבת ומוזיאון כפר יהושע (צילום דני בר)
תחנת הרכבת ומוזיאון כפר יהושע (צילום דני בר)

רכבת העמק- 50 השנים הראשונות

זו היתה מסילת הרכבת השנייה שבנו התורכים בא"י. עבודות הנחת המסילה החלו בחיפה בשנת 1904 והסתיימו תוך פחות משנתיים, באל חמה, שם התחברה לקו דמשק חיג'אז. הרכבת הראשונה החלה לנסוע ב-1905.

מסלול רכבת העמק כלל בתקופת העותמאנים רק 7 תחנות (מסומנות עם קו תחתון) ובמהלך השנים בתקופת המנדט וגם אחרי קום המדינה נוספו תחנות נוספות (חלקן רק תחנות תפעוליות ולא לנוסעים או מטען), סה"כ 21 תחנות וחניות רכבת : חיפה מזרח, תל חנן, נשר, יגור, אלרואי, קריית חרושת, כפר יהושע, כפר ברוך, עפולה, כפר יחזקאל, תל-יוסף, בית השיטה (שאטה), שדה נחום, בית שאן, בית יוסף, גשר נחלים, נהריים, אשדות יעקב, חניית ארלוזרוב, צמח, אל-חמה.

הייתה זו רכבת העמק הישנה אשר סייעה בפיתוח ההתיישבות בעמק יזרעאל ובעמק הירדן, ועם השנים הפכה למיתוס וחלום ילדי העמק, סיפורים וחוויות נקשרו ברכבת זו. הנסיעה האחרונה של רכבת העמק, הייתה מעפולה לחיפה והקטר האחרון עצר ב-14 בנובמבר 1954.

תוואי רכבת העמק בין השנים 1904 - 1954 (מקור: ויקימדיה)
תוואי רכבת העמק בין השנים 1904 – 1954 (מקור: ויקימדיה)

רכבת העמק עד סוף המאה ה-20

במהלך השנים לאחר תום השימוש ברכבת, חלה הזנחה בתחנות, המסילות וכמובן הקרונות עצמן ורוב הקרונות וקטרים נמכרו לגרוטאות ברזל, חלקים רבים מהמסילה הפכו לגרוטאות ורוב המבנים הוזנחו ונהרסו. משנותיה הראשונות של המדינה, נותרו רק שרידי קרונות, מבני התחנות הישנות בנויות אבן, צילומים היסטוריים וזיכרונות. לאחר הקמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל סומנו מספר תחנות אתרים במסלול הרכבת כאתרים לשימור. כך נשמרו לנו חלקים מתוואי רכבת העמק והתחנות. בימים אלה שוקדים רכבת ישראל, חברת נתיבי ישראל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, על הקמת קו רכבת חדש עד בית שאן תוך הכללת חלק מהאתרים שבנתיב הרכבת, לאתרים תיירותיים ומוזיאלייים שניתן לבקר ואולי אף לנפוש בהם בהמשך.

תחנת ביסאן 1905 (צילום דני בר)
תחנת ביסאן 1905 (צילום דני בר)

התחנות שבפרויקט הרכבת החדשה לבית שאן הן:

  • תחנת בית שאן
  • תחנת כפר יחזקאל עין חרוד
  • גשרוני אבן ומעבירי מים שונים עליהם עברה הרכבת
  • תחנת אלרואי (ליד נשר טבעון)
  • שידרוג אתר כפר יהושע וחידוש משאבת המים ההדראולית
  • שיקום של המבנים ותחנת הרכבת ההיסטורית בצמח
  • פעילות משותפת עם רשות הטבע והגנים על אחד ממבני תחנת חמת גדר

רכבת העמק 2016

בשנת 2011 החלו עבודות לסלילת רכבת העמק, העתידות להסתיים בסוף שנת 2016 (להזכירכם, הטורקים בנו את רכבת העמק בשנתיים, עד אל-חמה ובשנת 1904). על פי תכנית חברת נתיבי ישראל, יחברו  60 ק"מ של מסילות ברזל, בין חיפה לבית שאן, הרכבת תאיץ על הפסים החדישים במהירות מקסימאלית של 160 קמ"ש, ותאפשר להגיע מעמק בית שאן לחיפה תוך כ-50 דקות, כולל עצירה ב- 3 התחנות בין חיפה לבית-שאן. לאורך המסילה יוקמו בשלב זה חמש תחנות רכבת- לב המפרץ, כפר יהושע, כפר ברוך, עפולה ובית שאן. בשלב ב' יוקמו תחנות נוסעים בנשר, אלרואי ותל-יוסף.

תחנת רכבת בית שאן

תחנת בית שאן ההיסטורית לפני השיפוץ (צילום המועצה לשימור אתרי מורשת)
תחנת בית שאן ההיסטורית לפני השיפוץ (צילום המועצה לשימור אתרי מורשת)

ביסאן 1905

התחנה הוקמה ע"י השולטאן העות'מאני ע"י הכפר הערבי הקטן ביסאן, כי היו לו אדמות באיזור ורצה להגביר הפעלות המסחרית באזור. המבנה העיקרי של התחנה נהרס ברובו ברעידת אדמה ונשתמרו שרידי מבנה תחנת הנוסעים, מגדל המים, מבני מגורים ומנהלה. התחנה היתה פעילה עד 1948 ופיצוץ גשרי הירדן עם קום המדינה.

תחנת בית שאן המשופצת (צילום דני בר)
תחנת בית שאן המשופצת (צילום דני בר)

בית שאן 2015

בביקורינו בתחנה החדשה שבנייתה נמצאת בשלבי סיום, קיבלו את פנינו גם מגשי "חם-חם"- מאכל מקומי בית-שאני הדומה לסופגניה וכן מופלטות וריבות מעשה ידי תושבת בית שאן המצטיינת בכך.

המרכיב הבולט בתחנה החדשה הוא קיר משופע באורך כ-400 מטרים, הקיר מלווה את הנכנסים, משמש כמרכיב מקשר בין חוץ לפנים וחודר אל אולם הנוסעים הפנימי. במטרה להשתלב בסביבה המקומית של בית שאן נעשה שימוש באבן הבזלת השחורה (בעיקר בקיר המדפן את הסוללה) – אבן אופיינית לארכיטקטורה בכל התקופות באזור זה . גם מבני התחנה הישנה השוכנים כ-450 מטרים מזו החדשה בנויה אבן בזלת שחורה. גג התחנה עוצב מפח ומדמה את פסגות הרי הגלבוע הנשקפים באופק.

במסגרת הפרויקט תוכננה טיילת באורך של כ-700 מטר להולכי רגל ורוכבי אופניים שתקשר בין בית שאן, התחנה החדשה ושמונת מבני התחנה הישנים שישתלבו לאורכה. הטיילת תחצה את הסוללה באמצעות מנהרה, כשהנוסעים המבקשים לעלות לרכבת יעלו אל שני הרציפים בראש הסוללה.

תחנת שאטה בתוך כלא שיטה (צילום המועצה לשימור אתרי מורשת)
תחנת שאטה בתוך כלא שיטה (צילום המועצה לשימור אתרי מורשת)

תחנת שאטה (שיטה)

שאטה 1925

תחנת שאטה הוקמה ע"י הבריטים ושימשה את תושבי הסביבה ביניהם הקיבוצים בית השיטה, בית אלפא, ניר דוד ועוד. לצד מבני חאן קדום, הוקמה התחנה שכללה מספר מבני אבן, אשר המרשים שבהם הוא מבנה דו קומתי ששימש כטרמינל הנוסעים. לימים הוקמה מצודת טגארט ליד התחנה שהפכה לאחר קום המדינה לכלא שאטה.

שיטה 2015

היום מבנה התחנה נמצא בתוככי כלא שיטה ולא נגיש לקהל הרחב. בסיורנו ביקרנו בכלא ובתחנה שהפכה לנשקייה ולכלבייה של הכלא. יש לציין שהמבנה עבר שיפוץ ושיקום ע"י אסירי הכלא בשנת 2003 תוך ניסיון לשמר את תווי ועיצוב המבנה ההיסטורי.

החצר הגדולה במרחביה (צילום דני בר)
החצר הגדולה במרחביה (צילום דני בר)

קיבוץ מרחביה

קיבוץ מרחביה לא זכה לתחנה משלו אולם הסמיכות לעפולה ועצם הזזת התווי החדש של הרכבת מתוך לב העיר עפולה לתוואי צפוני יותר זימנו לנו ביקור ב"החצר הגדולה", אתר ראשית ההתיישבות העברית בעמק יזרעאל שבקיבוץ מרחביה שגם הוא קשור לסיפורי רכבת העמק.

הקואופרטיב של מרחביה

מרחביה היתה הישוב העברי הראשון בעמק יזרעאל והוקמה לראשונה בא"י כישוב שיתופי "קואופרטיבי" חקלאי בשנת 1910, ביזמתו של הכלכלן היהודי-גרמני פרופ' פרנץ אופנהיימר ובתמיכתו של תיאודור הרצל, שראה בה את צורת ההתיישבות השיתופית, החלוצית והמהפכנית המתאימה לישובה מחדש של א"י על ידי בני העם היהודי השבים לארצם ובסיוע קק"ל בראשית צעדיה. הקואופרציה התפרקה עם תום מלחמת העולם הראשונה ועד ליישובה הקבוע על ידי ראשוני הקיבוץ הנוכחי, התקיימו בה קבוצות התיישבות שונות, ביניהן גם קבוצת משוחררי "הגדודים העבריים", ובה גולדה מאיר ז"ל, ששימשה אח"כ כראש ממשלת ישראל.

המטבח של גולדה

מספרים כי כל עניין המטבח של גולדה מאיר ראש ממשלת ישראל לשעבר, החל בעצם במטבחה הקטן בקיבוץ מרחביה. על המטבח של גולדה סיפרו שתמיד היה בו מרק שהספיק לכל האורחים. מסתבר שחלון מטבחה בקיבוץ השקיף על תחנת רכבת העמק הישנה. כשהיתה מגיעה הרכבת וצופרת, גולדה צפתה בחלון וספרה את מספר האורחים ומיד הכינה מרק. עד שהגיעו לביתה… היה המרק כבר מוכן.

גולדה מאיר עבדה בתחילה בסיקול אבנים ונטיעת עצים וגם במטבח, עבודה שנחשבה נחותה יותר, מאחר והנשים רצו להוכיח, כי אינן נופלות מהגברים בעבודות החקלאות. אבל גולדה קבלה את העניין בשלווה ואמרה "אני לא מבינה למה להאכיל פרות זה כבוד ולהאכיל בני אדם זו פחיתות כבוד". יותר מאוחר הפכה לולנית מצוינת ובהמשך נבחרה למזכירת הקיבוץ וכצירה בוועידת התנועה הקיבוצית שנערכה בדגניה, בשנת 1922. גולדה היתה מוערכת ועשתה חיל במרחביה. אך בעלה לא התרגל לאורך החיים הקיבוצי. הזוג עזב לתל אביב, שם תפשה גולדה מעמד פוליטי  משמעותי. בהמשך נפרדה מבעלה ללא גירושין ואף חזרה למרחביה לתקופה של כשנתיים נוספות יחד עם בנה מנחם.

חצר מרחביה – "החצר הגדולה"

חצר מרחביה הוקמה בשנים 1912 – 1916 ותוכננה על ידי הארכיטקט אלכסנדר ברוולד (שתכנן גם את הטכניון בחיפה ובנייני ציבור רבים אחרים בא"י וניהל את הפקולטה לאדריכלות בטכניון) על פי רעיון החוות החקלאיות המבוצרות באירופה במאה שעברה. "החצר הגדולה" שמשה בימי הקואופרציה אסם תבואות הבנוי אבן איתנה בסגנון מבוצר. בקומתו העליונה אוחסנו הגרעינים וקומתו התחתונה שמשה כמחסן.

מרכז המבקרים

"החצר הגדולה" מוכרת כאתר לשימור ונפתח לקהל בשנת 2004. במקום ניתן לשמוע על המבצר הצלבני "La Fev" של הטמפלרים הצרפתיים שהיה במקום, סיפור "קרב התבור", הגדול בקרבות נפוליון בונפרטה בארץ ישראל, שנערך סביב מרחביה, סיפור גאולת הקרקע על ידי יהושע חנקין וראשית ההתיישבות העברית בעמק יזרעאל, סיפור הקואופרציה של פרופ' אופנהיימר (עליה אמר הרצל ב-1903: "זאת הדרך בה יגאל עם ישראל את ארצו"), הרעיונות הארכיטקטוניים הייחודיים של ד"ר אלכסנדר ברוואלד, סיפור הטייסת הגרמנית ה-304, שצילמה ממרחביה לראשונה את כל ארץ ישראל מהאוויר במלחמת העולם ה-1, וכיצד טייסים גרמנים, שטסו במטוס מתוצרת יהודית, הגנו על המתיישבים  במרחביה מפני הכנופיות הערביות, סיפור ביקורה במקום ב-1913 של משלחת הרבנים הגדולים בארץ ישראל של אז בראשות הרב קוק, ביקור שהשפיע מאד על הגותו הדתית-לאומית, סיפורה האישי של גולדה מאיר, בראשית צעדיה כחלוצה בארץ, כלולנית וכמנהלת מטבח, סיפורו של מאיר יערי, הוגה-דעות אידיאולוגי ומנהיג פועלים נערץ, סיפורו של "הסליק" הסודי של הקיבוץ וההגנה המרחבית בימים של טרום-המדינה, הסיפור כיצד חוזרת היום התנועה הקיבוצית המתחדשת לרעיונות של הקואופרציה מפני למעלה ממאה שנה ועוד.

כניסה למוזיאון בתשלום (מחיר 12 – 25 שקלים בהתאם לגיל ולשפת ההדרכה)

קיבוץ מרחביה (לא להתבלבל עם המושב מרחביה הסמוך) ביקור רק בתאום מראש: רפי צור – "החצר הגדולה" –  052-3638156,  www.merchavyard.org.il

הטייסים "טסים" בקרון-מטוס לפאב בחיפה (מקור ויקימדיה)
הטייסים "טסים" בקרון-מטוס לפאב בחיפה (מקור ויקימדיה)

הטייסת הגרמנית 304

סמוך לחצר מרחביה היה מנחת מטוסים בו פעלה טייסת גרמנית עד סילוק העות'מאנים מהזירה. הטייסת נהנתה מחברתם של תושבי החצר הגדולה ובעיקר מחברת בנות הישוב הפנויות (באותה תקופה נמנע מזוגות נשואים-כולל גולדה ובעלה, לחיות בחצר). אחד המעשים המופלאים של הטייסים הגרמנים היה סיפור הקרונ-מטוס.

טייסים גרמנים חייבים לשתות בירה כמיטב המסורת. הפאב הכי טוב בסביבה שהבטיח בירה צוננת ואיכותית היה בחיפה ולנסוע לחיפה ברכב או ברכבת לשתות בירה ולחזור באותו ערב היה בלתי אפשרי עקב המהירות הנהוגה ברכבת או הדרך הארוכה ברכב.

טייסי 304 לקחו מנוע מטוס והרכיבו אותו על קרון שטוח וקל ועמו, תוך הפעלת הקרון כמטוס על מסילה, טסו בגובה נמוך לחיפה, שתו בירה צוננת (קרוב לוודאי שיותר מאחת) וחזרו לטייסת עוד באותו לילה, לקראת משימות הצילום שנכונו להם ביום.

הבניין הראשי בתחנת הרכבת כפר יהושע - למעלה גרה משפחת מנהל התחנה (צילום דני בר)
הבניין הראשי בתחנת הרכבת כפר יהושע – למעלה גרה משפחת מנהל התחנה (צילום דני בר)

תחנת כפר יהושע מוזיאון רכבת העמק

התחנה המיתולוגית ביותר הינה- תחנת כפר יהושע והיא דוגמא מופלאה לפוטנציאל הפיתוח המקומי- לצד התחנה הנבנית בימים אלה ממוקם מוזיאון רכבת העמק המושך אליו מבקרים רבים ולידו ממוקמת "תחנת קפה" למטיילים.

כפר יהושע היא תל א-שמאם
התחנה פעלה משנת 1904 כתחנת מילוי מים, נוסעים ומטענים על הציר מחיפה והשניה בגודלה לאחר חיפה. התחנה כללה 8 מבנים בסגנון טמפלרי. מיקום התחנה היה בלב ביצות העמק ע"י באר מים שופעת ובסמוך לכפר אריסים תל א-שמאם שאדמותיו נרכשו על ידי קרן קיימת לישראל והוקם עליהם כפר יהושע (חנקין).הסמוך.

המבנה המרכזי הוא דו קומתי ובו שכנו משרדי התחנה. קומתו העליונה של מבנה זה שימשה כמקום מגוריה של משפחת מנהל התחנה. בדופן המזרחי של בניין זה מצויה כתובת מסולסלת בערבית המציינת את שם התחנה. ממזרח למבנה המרכזי נמצא מגדל המים העגול אשר בו נשמרו מי הבאר למילוי הקטרים. שאר המבנים בתחנת כפר יהושע שימשו כמקום מגורי עובדי התחנה, שירותים ציבוריים לנוסעים, מחסן פחמים ובתיהם של הבומבג'י (מפעיל המשאבה- שיבוש ערבי של המקצוע הטורקי פומפג'י מ"פומפה" – משאבה) ושל קוון המסילה.

מוזיאון רכבת העמק

במתחם התחנה שנותר שומם מאז שנות ה-50 של המאה שעברה, נותרו על תילם 7 מבני אבן מרשימים בסגנון טמפלרי, מהם שומרו 3 מבנים ומגדל המים שנפתח ב-2014 לציבור הרחב, בו משאבת מים בעלת 3 צילינדרים. בשטח האתר שלושה קרונות משא, שניים מתקופת המנדט הבריטי ואחד אותנטי מתקופת הקמת קו רכבת העמק; מרכז מבקרים נפתח במבנה החד קומתי המשוקם קיימת תצוגה מרהיבה המשחזרת את סיפורה של רכבת העמק ותחנותיה העיקריות. האתר שומר ומנוהל ע"י המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בקיץ 2014 שוקמה משאבת המים ההדראולית באתר והיא נגישה למבקרים באתר. בימים אלה חברת נתיבי ישראל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מפיקים יחד סרט חדש אשר יוקרן למבקרים במוזיאון בכולל את הגשמת חלום הקמת רכבת העמק החדשה.

כפר יהושע    שעות פתיחה: א'-ה' 9:00-15:00 ו' סגור, שבת 9:00-13:00.         לקבוצות בתיאום מראש טלפון- 04-9534226

כפר יהושע 2016

בימים אלה שוקדים בקדחתנות על הקמת תחנת הרכבת החדשה של כפר יהושע שתשרת את תושבי יקנעם, טבעון והסביבה. עיצוב התחנה נותן כבוד לסגנון העיצובי ולארכיטקטורה הטמפלרית ההיסטורית- בתחנה החדשה מוקם מגדל מים חדש, הדומה למגדל ההיסטורי, ששוקם וניצב לצד תחנת הרכבת הישנה. עד כה הושלם המבנה התחתון של התחנה, מבנה התחנה והרציף. כחלק מהפרויקט תשקם חברת נתיבי ישראל את כביש הגישה הישן למושב כפר יהושע, שיתחבר למחלפון שהוקם בתוואי ומעניק כניסה בטוחה לאזור תחנת הרכבת.

כמו כן שקדה על שחזור קטע מסילה מעץ שהוא שריד של מסילות הברזל והעץ הישנות לצד התחנה החדשה, אותן ניתן לראות בשטח, לנוח על ספסלי העץ לצדן וליהנות מהנוף, כפר יהושע ושדות החיטה.

בית קפה כפרי "תחנת קפה"

בסמוך לתחנת הרכבת הישנה הקים בני הלוי – רפתן לשעבר מכפר יהושע, עגלת קרון לבנה בה הוא מגיש לאורחים המזדמנים ולפרלמנט המקומי, קפה, סנדוויץ' עוגה ועוד. סביב הקרון ממוקמים שולחנות וכיסאות לפניהם פרוש העמק במלוא תפארתו כך ניתן ליהנות מההיסטוריה וטבע יחד וגם לפגוש את אנשי האזור שכולם מגיעים לקפה או בירה אצל בני. לדברי בני בימים אלה הוא מוסיף לתפריט גם תבשילים ומאפים. בני הלוי 052-5201747.

תחנת אלרואי

תחנת הרכבת באלרואי היא מוזיאון היסטורי לתולדות רכבת העמק, שהוקם ע"י ה"משוגע" לדבר, יוצא משטרת ישראל, נחום לוי. פגשנו את נחום באתר אותו הקים ב-10 אצבעות והיום הוא עמותה מסודרת הדואגת לשמירת המקום וסיפורו של המושב (שהפך ברבות השנים לשכונה של קרית טבעון) התחנה והרכבת. לוי מספר לנו על נסיע עם אמו בתווי הרכבת החיג'אזית המקורי, בימי המנדט. בזכות נחום לוי שומרה התחנה, לרבות אדני רכבת ופסי רכבת ולצדן הובאו גם קרונות וקטר.

לדברי לוי תחנת אלרועי הוקמה בתחנה תפעולית עם מבנה אבן אחד או כפי שהבריטים כינו אותה- Shelter. מבנה התחנה ששומר ושופץ פועל כיום כמוזיאון ולידו עובד "קרון עתיק". 100 מטר מהתחנה נמצא מעיין אלרואי ולידו רכס המסילה לרבות אדנים ופסי רכבת שהשתמרו מהמסילה החיג'אזית המקורית. במקום תצוגה פתוחה של קרונות שהותאמו לכך שילדים יוכלו לעלות עליהם וגם להרגיש מעט מחווית רכבת העמק.

סיור מודרך כולל סיפור ההיסטוריה של אל-רואי ורכבת העמק, מוזיאון של הישוב, סרט המציג את תולדות הישוב ורכבת העמק – לפרטים: נחום לוי 052-8239248, איציק רפאלי 050-7497205.

כתיבת תגובה