חלב ישראלי – מה, מי ולמה

שבועות הוא חג החלב והגבינות ||| סיכומי שנת החלב במשק החלב הישראלי ||| חלב בקר, כבשים או עזים ||| סגולות החלב ותחליפי החלב בצומח ||| פרוביוטיקה ויוגורט ||| פרטים והמלצות בהמשך <<<

כמה חלב ומוצריו צורך הישראלי

צריכת החלב בישראל ובעולם הולכת וצומחת כל שנה. ישראל ממוקמת במקום ה-38 בצריכת חלב ומוצריו, לנפש לשנה. הצריכה הממוצעת לישראלי עלתה מ-101.5 ק"ג בשנת 2005 לכדי 111.3 ק"ג לנפש בשנת 2015 והיא צפויה לעלות בעוד כ-12.5% עד שנת 2025. המדינות המובילות בצריכת חלב לאדם הן פינלנד, שוודיה והולנד. ישראל נמצאת במקום ה-38, לפני ספרד, אוקראינה ורוסיה (במקומות האחרונים 98 ו-99 נמצאים תושבי האיים המלדיבים וסודן).

משק החלב בישראל 2020

תפוקת החלב הכוללת (בקר, כבשים ועיזים) בשנת 2020 נאמדת בכ-1,606 מיליון ליטר, וזו עלייה של 1.4% לעומת שנת 2019, לאחר ירידה של 4.1% בשנת 2019. התנובה הממוצעת לפרה עמדה בשנת 2020 על 11,924 ק"ג חלב לשנה (שהם 12,200 ליטר חלב), עלייה קלה של 0.6% לעומת 2019. חלב פרות מהווה 97% מתנובת החלב בישראל. תנובת החלב לפרה הישראלית היא עדיין הגבוהה ביותר בעולם.

בשנת 2020 פעלו בישראל 697 רפתות, ירידה של 3.6% לעומת שנת 2019, ולעומת 1,250 רפתות שפעלו בשנת 2001. בשנת 2020 מספר הרפתות שפעלו במגזר המשפחתי היה 521, ירידה של 4.9% לעומת שנת 2019. מספר הרפתות שפעלו במגזר הקיבוצי היה 163, ללא שינוי לעומת שנת 2019. בנוסף על כך, פעלו 12 רפתות בבתי ספר חקלאיים ורפת מחקרית אחת.

משנת 2001 עד 2020 עלה מספר החולבות מ-116,000 ל-132,000. הגידול במספר החולבות, למרות הירידה במספר הרפתות, נבע מעלייה בתפוקות יחידת הייצור, מהתייעלות מבנית ומהרפורמה שחלה בענף.

הרפת הישראלית 2016

בשנת 2016 חלה עלייה של 5.5% בייצור חלב בקר ובמקביל חלה ירידה של 9.2% במחיר חלב הבקר. סה"כ יש היום כ- 770 רפתות וזאת לעומת 1,250 רפתות שפעלו בשנת 2001. לעומת זאת באותה תקופה עלה מספר החולבות מ-116,000 פרות ל-128,000 פרות חולבות בשנת 2016. הגידול במספר החולבות למרות הירידה במספר הרפתות נבע מאיחוד רפתות ליחידות מרכזיות גדולות כתוצאה מהרפורמה שדרשה עמידה בתקני איכות סביבה והתייעלות.

כמות חלב ישראלי 2016

תנובת החלב לפרה בישראל נותרה הגבוהה ביותר בעולם. בשנה האחרונה תפוקת החלב לפרה עלתה מעט והגיע בשנת 2016 לכ-11.6 אלף ק"ג חלב לפרה שהם 11,970 ליטר לפרה חולבת. סה"כ בישראל יש 128,000 פרות חולבות, 38,000 עזים לחלב ו- 32,000 כבשים לחלב.

התפוקה הכוללת של חלב (בקר, כבשים ועזים) בשנת 2016 נאמדה בכ-1,474 מיליוני ליטר, עלייה של 5.5% לעומת שנת 2015. כמות חלב הבקר, המהווה כ-98% מכמות החלב, עלתה ב-5.7%, וכמות חלב הצאן, המהווה כ-2% מכמות החלב, ירדה ב4.9%.

מחיר החלב הישראלי 2016

ערך החלב ליצרן ירד ב-2.7% ונאמד בכ-2.9 מיליארד שקלים שהם פחות מ-10% מסך התפוקה החקלאית השנתית בישראל.

מחיר חלב הבקר ליצרן ירד ב-9.2%, מחיר חלב העזים ירד ב-6.4% ומחיר חלב הכבשים נשאר ללא שינוי. הירידה המתמשכת במחירי החלב נבעה מהמשך יישום הרפורמה המבנית בענף הבקר לחלב.

בשנת 2016 ירד מחיר החלב המפוסטר ב-1.6% (דצמבר 2016 לעומת דצמבר 2015). בשנת 2016 היה מחיר ליטר חלב מפוסטר בקרטון 5.76 שקלים בממוצע, מחיר 100 גרם גבינה צהובה קשה מחלב בקר היה 4.43 שקלים בממוצע, מחיר 250 גרם גבינה לבנה רכה היה 4.69 שקלים בממוצע, מחיר 250 גרם גבינת קוטג' היה 5.71 שקלים בממוצע.

יבוא מוצרי חלב לישראל

יבוא מוצרי חלב לישראל ממשיך לצמוח למרות שמהווה עדיין נתח שולי מכלל שוק החלב ומוצריו.

בשנת 2012 יובאו גבינות בערך של כ- 20 מיליון $ ואילו בשנת 2016 יותר מהוכפל היבוא של גבינה והגיע לערך של יותר מ- 46 מיליון $. גם בחמאה ותוצרת חלב אחרת חלה כמעט הכפלה מ- 6.5 מיליון $ בשנת 2012 לערך יבוא של 11.2 מיליון $.

חלב ומוצריו – חשיבותם לתזונתנו

פנינו לד"ר אולגה רז ראש תחום תזונה קלינית, הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת אריאל, לקבל מידע על חלב ותזונת האדם המודרני. מפרטת ד"ר רז. חלב ומוצריו מהווים חלק חשוב בתזונת האדם ומכילים מספר מרכיבים חשובים: צריכתם כחלק מהתפריט היומי בכמות סבירה מומלצת על ידי כל אירגוני הבריאות הבינלאומיים ומבוססת על מדע. מרכיבים חשובים שניתן למצוא בחלב:

• חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה – חלבון המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות שהאדם לא מסוגל לייצר בעצמו.
• סידן: חשוב לבריאות העצם, איזון לחץ דם ופעילות שריר תקינה
• ריבופלבין: ויטמין B2, נלחם ברדיקלים חופשיים, משתתף בתהליכי ייצור אנרגיה ובהתפתחות תקינה של תאי דם אדומים, מגן על הדנ"א, חשוב לבריאות העין ועוד
• מגנזיום: לבריאות העצם, הרפיית שריר, מערכת העצבים, איזון לחץ דם ועוד
• סלניום: משתתף בהגנה על הדנ"א, פעילות תקינה של בלוטת התריס, המוח ועוד
• ויטמין B12: לשמירה על מערכת  העצבים, בריאות העצם ויצירת תאי דם

תחליפים צמחיים לחלק מהרכיבים שבחלב

רק לחלק מהרכיבים החשובים לתזונה ובריאות ניתן למצוא במזונות מן הצומח לדוגמא:

• חלבון: ניתן להשיג מצירוף דגנים וקטניות, סויה ומוצריה, סייטן וכדומה
• סידן: ירקות ירוקים (כמו קייל, בוק צ'וי, ברוקולי, כרוב) טחינה גולמית משומשום מלא, תאנים מיובשות ושקדים
• ריבולפבין: פטריות, תרד ושקדים
•  מגנזיום: ירקות ירוקים, שקדים ואגוזים, קטניות, אבוקדו, בננות ושוקולד מריר
•  סלניום: אגוזים (בעיקר אגוזי ברזיל), שקדים וקטניות
• B12: הוויטמין היחיד שלא ניתן לקבל ממזונות מן הצומח הוא ויטמין B12 ולכן מי שאינו אוכל מזונות מן החי, צריך לעבור בדיקות תקופתיות וליטול תוסף תזונה להשלמה על פי הצורך.

מי שבוחר להימנע ממוצרי חלב על רקע אידיאולוגי או על רקע אי סבילות ללקטוז (במקרה של אי סבילות ניתן לצרוך מוצרי חלב דלי/נטולי לקטוז) יכול להשלים את תזונתו ממקורות אחרים כמו אלו שצוינו לעיל.

חלב וחיידקים פרוביוטים

שאלנו את ליטל פינגרץ, דיאטנית קלינית בסטודיו סי, האם החיידק הפרוביוטי הוא ידידו הטוב של האדם- למה ? וכמה ? ומסבירה פינגרץ.

פרו= בעד, ביוטיקה= חיים: חיידקים פרוביוטיים הם חיידקים "טובים", שעוזרים לגוף במניעה ובטיפול במצבים פתולוגיים ספציפיים. הגוף שלנו מקבל אותם מהמזון או ע"י נטילת תוספי מזון בצורת קפסולה או אבקה. יעילותם בכך שהם משפיעים על כל מיני גורמים ביניהם חיזוק מערכת החיסון, הכרת אנטיגנים (מולקולה המעוררת תגובה חיסונית) ושיפעול של תאי מערכת החיסון "הנלחמים" באותם אנטיגנים. כאשר הם מגיעים למערכת העיכול הם יוצרים מושבות של חיידקים ובכך הם חוסמים כניסה של רעלנים ופתוגנים אחרים שיכולים "להתיישב" במערכת העיכול ולפגוע בבריאותנו. החיידקים הפרוביוטים הם חיידקים טובים, שלמעשה נלחמים בחיידקים ה"רעים" או מנטרלים את פעילות החיידקים וגורמים מזיקים אחרים (כגון שמרים ופטריות), הן ע"י שינוי רמת החומציות לרמה שאינה נוחה לחיידקים המזיקים או ע"י ייצור רכיבים הקוטלים את החיידקים המזיקים והפעלה של תאים לבנים מסוגים שונים המסייעים לגוף להגן על עצמו. החיידקים הפרוביוטים מצויים גם בריריות חלל הפה, באף ובנרתיק, כאשר נוכחותם באזורים אלו חשובה בעיקר כדי למנוע שגשוגם של פתוגנים שונים כגון פטריות בכלל, ופטריית הקנדידה בפרט.

400 ידידים בעיכול המזון

לחיידקים הפרוביוטים חשיבות רבה בתהליכי הפירוק והעיכול של המזון במעי. למעשה, בלעדיהם תהליך העיכול הופך ליעיל פחות. במערכת העיכול שלנו מצויים כ-400 סוגים של חיידקים ידידותיים, אשר מהווים את הפלורה הטבעית, ולהם חשיבות רבה בתהליכי הפירוק והספיגה של המזון. כמו כן, הם תורמים לייצור של ויטמינים מסוימים ביניהם ויטמין K ו-B  ומשתתפים ביצירת חומצות שומן חיוניות. כאשר חלה פגיעה בפלורה הטבעית, חל שיבוש בתפקוד מערכת העיכול, מצב שעלול להוביל לשלשול, גזים ואי-נוחות. ישנם גורמים שונים העלולים להפר את איזון החיידקים ולשנות את הרכבם כאשר הבולטים שביניהם, הם כתוצאה מתזונה לא נכונה ומטיפול באנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה הורגת לא רק את החיידקים הרעים אלא גם את החיידקים הטובים בגוף ולכן ההמלצה לאחר סיום טיפול אנטיביוטי ליטול תוספי פרוביוטיקה כדי להחזיר חזרה למעי את החיידקים הטובים ולשמור על איזון הפלורה בגוף.

תוספי פרו-ביוטיקה

נטילת תוספי מזון פרוביוטים מסייעת למניעת דלקות מעיים ושלשולים אצל אנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות, כגון קרוהן וקוליטיס, צליאק ותסמנות המעי הרגיז אשר אינן מאפשרות לאוכלוסיית החיידקים הטובים לשגשג באופן טבעי. בנוסף, פרוביוטיקה מסייעת בהפחתה של תסמיני מערכת העיכול במצבים של שלשולים, כאבי בטן ונפיחות בטנית.

פרוביוטיקה – ידידות נשית

פרוביוטיקה יכולה לסייע לנשים, הסובלות מדלקות חוזרות בדרכי השתן, קנדידה ופטרת בנרתיק. נטילת תוסף פרוביוטי המכיל מגוון זנים של חיידקים, המיועד לטיפול בנרתיק, יכול למנוע זיהומים וחזרת הפתוגנים.

חשוב מה אוכלים

כיצד תזונה לא נכונה עלולה להפר את מאזן החיידקים הטובים בגוף, ולשנות את הרכבם ?

כדי לענות על כך, חשוב לדעת אילו מזונות מכילים חיידקים פרוביוטים ואילו מזונות תורמים לשגשוגם. ניתן לקבל חיידקים פרוביוטים ממוצרי חלב כגון יוגורט (שהחלב בו עבר תסיסה ע"י חיידקים), במוצרי מזון כבושים או חמוצים כמו, כרוב כבוש, ירקות מוחמצים וכדומה, ואף ניתן למצוא אותם היום במוצרי סויה, שלאחרונה התחילו להעשיר מוצרים אלו בחיידקים פרוביוטים שונים. אותם חיידקים פרוביוטים גדלים על מצע מזון מסוים התורם לשגשוגם, מזונות עשירים בסיבים פרה ביוטים מהווים קרקע פורייה לצמיחה ושגשוג של החיידקים הטובים, לכן חשוב לצרוך ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות, ומזונות המכילים סיבים תזונתיים הידועים כמצע טוב לגידול אותם חיידקים (למשל, סיבים מסוג אינולין, Foss ופרוקטנים), האינולין לדוגמא הינו סיב מסיס המצוי בירקות כמו ארטישוק, בצל ושום.

כאשר האינולין מגיע למעי, הוא מותסס בעזרת החיידקים הטובים שבמעי, ואוכלוסיית חיידקי הביפידו והלקטובצילי משגשגת. תזונה הדלה בסיבים תזונתיים, דלה במוצרי חלב וצריכה של מזון מעובד (מזון שהוסיפו לו חומרי שימור כימיים ולא עבר תהליך תסיסה טבעית), יכולים לאורך זמן להפר את מאזן החיידקים הטובים בגוף ולהשפיע על הרכבם.

צמחוניים וטבעונים, ילדים וקשישים

רצוי שצמחונים וטבעונים, אשר נמנעים מאכילת מוצרי חלב, יצרכו מוצרים שמכילים סיבים פרה ביוטיים כדי לתרום לשגשוג החיידקים ושמירה על מאזן החיידקים הטובים בגוף.

צריכה של פרוביוטיקה באוכלוסיות רגישות כמו, ילדים, וקשישים נבדקה ונמצא, כי צריכה של פרוביוטיקה במזון או בתוסף מזון עלולה לעזור במניעת מחלות ובקיצור משך זמן מחלה, במידה וכבר קיימת מחלה. במחקרים בעיקר בקרב ילדים נראתה השפעה על משך זמן השלשול. בקבוצת הילדים שנטלה פרוביוטיקה משך השלשול היה פחות מ-25 שעות.

הריון

מחקרים רבים הראו, כי מתן תוסף פרוביוטי לנשים במשך ההיריון, יכול להפחית את מקרי האלרגיות והתגובה האלרגית בקרב אותם תינוקות.

ספורטאים

מחקרים רבים הראו, כי נטילה של תוספי פרוביוטיקה בקרב ספורטאים קיצרה את משך זמן המחלה כאשר היו חולים, ובכלל סייעה במניעת מחלות בקרב ספורטאים, כך שהיכולת הגופנית בקרב הספורטאים שנטלו תוספי פרוביוטיקה הייתה טובה יותר.

כמה ? למי ?

ישנה חשיבות רבה לבחירה של התוסף הפרוביוטי על פי הרגישות האישית. ניתן לקחת את התוספים על בסיס קבוע והם לא יכולים להזיק. לא ידוע על רמה מסוימת שיכולה להיות מזיקה לגוף. כדי שמנת פרוביוטיקה תהיה יעילה ובעלת השפעה עליה להכיל כמות של כשני מיליארד חיידקים למנת פרוביוטיקה, זאת משום שיכולת קליטת החיידקים בדופן המעי מוגבלת. מומלץ שהתכשיר הפרוביוטי יכיל מגוון סוגים של חיידקים, משום שלכל חיידק ישנם תכונות שונות. לדוגמא, ישנם חיידקים אירוביים המשגשגים טוב יותר בתחילת המעי לעומת חיידקים אנאירוביים, שיעדיפו להתמקם עמוק יותר לאורך המעי. ככל שיהיה מגוון רב יותר של חיידקים פרוביוטים, כך קליטתם ופיזורם לאורך המעי יהיה טוב יותר.

פרוביוטיקה ישר מהמזון

מומלץ לצרוך באופן קבוע יוגורט BIO, כדי לשמור על רמת חיידקים פרוביוטים מאוזנת במעי. אך היוגורט לא יכול להחליף את הטיפול בתוספים ולמעשה מהווה טיפול תומך. היוגורט עשיר בחלבון ובסידן וקל לעיכול, מתאים גם לאלו הסובלים מרגישות ללקטוז, בשל החיידקים הפרוביוטים המפרקים את הלקטוז. כמו כן, מומלצת צריכה של ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות המהווים מצע לגידול החיידקים הטובים.

עוד על חלב ומוצריו בכתבה <<<