קיסריה – האוצרות הגנוזים נחשפים

100 מיליון שקלים מושקעים בעתיקות וחוף קיסריה ||| פחות מעשירית העיר נחשפו עד כה ||| שילוב כוחות של קרן רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים ||| על הממצאים והפרויקט התיירותי וחינוכי בהמשך <<<

קיסריה אז והיום

העבודות בקיסריה מבט אווירי (צילום גריפין אווירי)

מאז הקמתה לפני כ-2030 שנה, ולאורך התקופות השונות, הייתה קיסריה עיר נמל תוססת. חשיבותה ועושרה האדריכלי, הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית. החפירות הארכיאולוגיות המתנהלות באתר בשנים האחרונות מטעם רשות העתיקות, הממשיכות את חפירות שנות ה-90, חשפו שרידים ארכיאולוגיים רבים, החל מימי הורדוס ועד לתקופה הצלבנית.
לצד החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות, מתנהלות בגן הלאומי קיסריה פעולות רחבות היקף של שימור, שיחזור ופיתוח הנמל, ולמעשה, מדובר באחד הפרויקטים השימוריים הגדולים והחשובים שנעשו עד היום בארץ. אין עוד אתר בישראל בו הושקעו לאחרונה תקציבים, משאבים ומאמצים כה רבים של שימור ופיתוח. מדובר במבצע מורכב, שמציב אתגרים רבים בתכנון ובביצוע, תוך הקפדה על שמירת ערכי המקום. את הפרויקט מובילים המשמר יורם סעד והאדריכלית יערה שאלתיאל ממינהל השימור ברשות העתיקות. כשיסתיימו פעולות אלה, יקימו החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים מרכז מבקרים מתקדם, מתקנים לרווחת המבקרים, פארק ארכיאולוגי מרהיב, וטיילת קסומה, שתחל באמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט) ותתחבר לטיילת החומות והביצורים  של קיסריה העתיקה.

קרן רוטשילד וקסריה

במסיבת עיתונאים שקיימו קרן אדמונד דה רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, הוכרז פרויקט התחדשות חסר תקדים, שישדרג את המוצר התיירותי הישראלי ויעצים את העבר המפואר ואת העתיד של קיסריה ושל המרחב כולו. זהו שיתוף פעולה חסר תקדים בהיקפו, לחשיפתם, שימורם והנגשתם של מבני הציבור החשובים של קיסריה העתיקה שבגן הלאומי קיסריה, ופיתוח והנגשה של חופי היישוב. זאת, בהשקעה כוללת של יותר מ- 100 מיליון שקלים, שהקצו לפרוייקט קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה.

סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד גיא סברסקי ציין כי "קרן אדמונד דה רוטשילד תרמה מאז ייסודה מאות מיליוני שקלים לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל והובילה מיזמים חדשניים בכל רחבי הארץ. הקרן קיבלה החלטה אסטרטגית, להשקיע מעל 100 מיליון שקלים לגילוי רבדי ההיסטוריה ולחשיפת עברה המרתק של קיסריה העתיקה. לפרויקט הענק הזה חשיבות ארכיאולוגית חסרת תקדים, אבל לא פחות מכך, היא גם מהווה זרז לפעילות תיירותית וכלכלית לטובת ולרווחת המרחב כולו. עושר הממצאים שכבר התגלו בחפירות מעצימים את חוויית הביקור בגן הלאומי ובנמל קיסריה, ומאפשרים הצצה נדירה לסיפור ההיסטורי של קיסריה – כבירה רומית וביזנטית וכמרכז יהודי חשוב לאורך הדורות. עברה היהודי הקדום של העיר, של רבי עקיבא ועשרת הרוגי המלכות נחשף לנגד עינינו".

במת המקדש שבנה המלך הורדוס

המזבח שבנה הורדוס עבור הקיסר אוגוסטוס והאלה רומא בחזית המקדש (צילום גריפין צילום אווירי)

יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים (א, 414-408) כתב על הקמת המקדש של אוגוסטוס ורומא, שהשקיף אל הים. לדברי יוסף בן מתתיהו, הורדוס בנה את המקדש בראש הגבעה, ו"הוא היה נפלא בגודלו ומראהו". בתוך המקדש עמד פסל ענק של הקיסר בדמות זיאוס האולימפי, ופסל נוסף של האלה רומא, בדמות הרה מארגוס. פסלים אלה טרם נמצאו בחפירה, ויתכן כי הם נלקחו מהמקום בתקופות מאוחרות יותר.
הגבעה הנזכרת אצל יוסף בן מתתיהו, היא למעשה פלטפורמה (הגבהה) מלאכותית רחבת ידיים הניכרת בשטחגם היום, ושטחה כ-13 דונם. הגבהה זו מכונה בפי הארכיאולוגים "במת המקדש".

במקום מבוצע אחד הפרויקטים הגדולים בארץ של שימור ופיתוח מונומנט ארכיאולוגי. בתום שלב ייצוב ושחזור הקמרונות על ידיי צוותי מינהל שימור של רשות העתיקות, יוקם בתוכם מרכז המבקרים הראשי של האתר, אשר בו יסופר סיפורה של קיסריה לאורך השנים.
מזבח השלום (ארה פאקיס) ?
לאחרונה נחשפה תגלית חשובה ונדירה בחזית המקדש – מסד של מזבח אבן גדול אשר ניצב בתוך היכל פתוח לשמיים, בדומה ל'מזבח השלום' (ה"ארה פאקיס") של אוגוסטוס ברומא. מזבח זה, שימש להקרבת קורבנות לכבוד הקיסר אוגוסטוס. לצד המזבח, נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים במידותיהם. עשרות נקבים עמוקים אשר התגלו בחפירה מסביב למזבח המרכזי, נועדו, לדעת החופרים, להחזיק לפידים או ניסים (סמלי הלגיון הרומי אשר נשאו החיילים על גבי מוטות). יוסף בן מתתיהו מספר, שכאשר הצבא הרומי פרץ להר הבית, הציבו החיילים את נסיהם מול שער הקדים, הקריבו קרבן, והכריזו על טיטוס כאימפרטור (מנצח).
לדברי החוקרים ד"ר גנדלמן וחאטר, "יתכן שגם בקיסריה נהגו חיילי הלגיונות להשאיר את ניסיהם לצד המזבח, בעת שהעלו קורבן לכבוד הקיסר במקדשו. כל אלה, מלמדים על הקשר האמיץ שהתקיים בין קיסריה לרומא, שפרשה על העיר את חסותה, ועל טכסי פולחן שהתקיימו לכבוד הקיסר אוגוסטוס והאלה רומא במקום".

הכנסיה והקמרונות

בסוף המאה החמישית, בתקופה הביזנטית, חל שינוי מהותי במתחם המקודש. על גבי יסודות מקדש אוגוסטוס והאלה רומא הוקמה כנסייה שצורתה מתומנת. המזבח שבנה הורדוס פורק, נבנו מערך כניסה וגרם מדרגות חדש, שחיברו בין המזח לכנסייה. על גבי יסודות הקמרונות ההרודיאניים, נבנו קמרונות חדשים, ששימשו כמחסנים. במאות ה-9 וה-10, עם הקמת קיסרי האסלאמית על חורבות קיסריה הרומית והביזנטית, חזרו להשתמש בחלק מהמבנים שעוד עמדו על תילם, ובִשְטחים סמוכים הוקמו מבנים חדשים. בחפירות האחרונות, המנוהלות על ידי ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות, נחשפה מערכת הקמרונות המרשימה, שעמדה בחזית המערבית של "במת המקדש". חזית זו כללה שני אולמות שצידם המערבי היה פתוח לכיוון הנמל, וכל אחד מהם ( 20X25 מטרים)  היה מחולק ל-4 קמרונות. בין שני האולמות הוקמה מערכת של קמרונות קטנים יותר, שנשאה על גבה גרם מדרגות מונומנטלי בו עלו הבאים מהנמל, אל עבר המתחם המקודש.

בית הכנסת העתיק של קיסריה

הלוחית שעליה נחרתו מנורת שבעת קנים ומחתה (צילום קלרה עמית, רשות העתיקות)

בית הכנסת העתיק בקיסריה התגלה לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20. חפירות ארכיאולוגיות באתר, חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1500 שנה. בין הממצאים שהתגלו – כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים, ושברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה. בקיסריה הוקמו בתי כנסת מאז ימי הורדוס: יוסף בן מתיתיהו מספר בספרו "מלחמות היהודים" על חילול בית כנסת בקיסריה, אשר הוביל לפרוץ המרד הגדול בשנים 70-66. בתלמוד אף מסופר על "כנישתא דמרדתא" (בית הכנסת של המרד). עוד ידוע, שלאחר דיכוי מרד בר כוכבא (132-136 לספירה) בידי הרומאים, הובא רבי עקיבא למשפט בקיסריה, והוא הוצא להורג כאחד מעשרת הרוגי מלכות.
באתר בית הכנסת העתיק ייערכו עבודות פיתוח שכוללות שימור של השרידים, שחזור של פסיפס בית הכנסת והנגשת האתר לקהל הרחב תוך הצגת תכנים הקשורים במורשת היהודית של קיסריה העתיקה.

ה"שוק הצלבני"

בחפירה שניהלו ד"ר עוזי עד, דן קירזנר ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות באזור המזרחי של במת המקדש, נחשפו, בין השאר, שרידים מרשימים של שוק תוסס שפעל בקיסריה בתקופה הצלבנית, לפני יותר מ- 700 שנה. בקומת הקרקע של המבנים שנחשפו פעלו חנויות, וקומתם השנייה שימשה למגורים. חלק מהחדרים רוצפו בפסיפס צבעוני, ואחרים בלוחות שיש.

נימפאון – מזרקה ציבורית מרהיבה מהתקופה הרומית

מזרקה ציבורית (נימפאון) מהתקופה הרומית (צילום יולי שוורץ, רשות העתיקות)

במאה ה-1 לספירה נבנתה בפינה הצפון מערבית של "במת המקדש" מזרקה ציבורית. קירות הנימפיאון והבריכה טויחו ונמשחו בציורים, ובשלוש גומחותיו הוצבו פסלי שיש. המזרקה נחשפה מחדש בשנת 2014 ומינהל השימור של רשות העתיקות ביצע במקום עבודות שיחזור של התעלה סביב הבריכה, והמים שבו לזרום במקום.

ממצאים נוספים

חפירות השנים האחרונות בקיסריה הניבו ממצאים מעניינים, בהם חלקים של פסלי שיש, כותרות ועמודי גרניט ושיש שעל שניים מהם נחרתו כתובות וציורים, מטבעות, כלי חרס ואבן, חפצי מתכת ועצם ועוד.
מנורת 7 הקנים: ממצא רב חשיבות שהתגלה אך באחרונה במהלך עבודות שימור הקמרונות מעיד על החיים היהודיים שהתקיימו בקיסריה מאז ייסוד העיר על ידי הורדוס לפני 2000 שנה: לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה. בתקופות הרומית התיכונה והביזנטית, הייתה קיסריה מרכז יהודי חשוב, והיהודים היו חלק בלתי נפרד מהמערך הכלכלי והחברתי של העיר הרב-תרבותית.

פסל אַיִל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש (צילום- החברה לפיתוח קיסריה)

פסל אַיִל: ממצא נוסף בעל חשיבות שהתגלה בפרויקט החפירות בקיסריה, היה פסל אַיִל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש. באמנות הנוצרית מופיע האיל כשהוא נישא על כתפי הרועה הטוב (ישו, המתואר כרועה הדואג לצאנו), ולעיתים ניצב לצידו. יתכן שהפסל היה חלק מעיטור הכנסייה המתומנת מהמאה ה-7-6 בקיסריה, או שהוא קדום יותר – מהתקופה הרומית, ושולב במבנה הכנסייה בשימוש משני.

שבר פסלון של ראש גבר עטור זקן מהתקופה הרומית המתאר את אסקלפיוס, אל הרפואה (צילום קלרה עמית, רשות העתיקות)

ראש גבר: ממצא נוסף מעניין, הוא שבר פסלון של ראש גבר עטור זקן מהתקופה הרומית, שגולף בשיש. לדברי ד"ר רבקה גרשט מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב, "הראש בן ה-2000 שנה מתאר את אסקלפיוס, אל הרפואה. לאסקלפיוס ולביתו היגיאה, אלת הבריאות, הייתה חשיבות רבה בקיסריה הרומית והביזנטית. מעניין לצין שעד כה נמצאו בקיסריה מספר פסלים של אסקלפיוס, אך זו הפעם הראשונה שהראש שלו שרד".

הוספת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות