כל מה שרצית לדעת על בירה, נזירים וקדושים

דולי רוזנברג, מספרת על הקשר בין בירה, מנזרים, נזירים וקדושים ||| מה בין סנטה קלאוס לבירה ||| מסע מאירלנד לצ'כיה ומשם לגרמניה ועוד ||| לחצו על התמונה להמשך הכתבה<<<

בירה בלגית (צילום דני בר)

בירה בלגית (צילום דני בר)

מים, יין או בירה

אין כמו בירה צוננת, בכל זמן ובכל אירוע. בימי הביניים הייתה הבירה משקה יומ-יומי, שהחליף למעשה את המים, שנחשבו מזוהמים ולא בטוחים לשתיה. בנוסף, לבירה סגולות בריאותיות והיא נחשבה גם מזינה מאוד. ארוחות הנזירים לא היו דשנות במיוחד, והבירה, שהיתה סמיכה בהרבה מהבירה של ימינו, שימשה גם כמזון ולא רק כמשקה. הנזירים נהגו להכין אותה במנזרים שלהם לעצמם, והיא שמשה אותם גם בעת צום, כשמזונות רבים אחרים נאסרו עליהם.

פונדקי דרכים, בירה ואורחים

המנזרים שמשו לרוב גם פונדקי דרכים לעת מצוא. הנוסעים שהתארחו אצל הנזירים, חלקו איתם את מזונם ובמיוחד את הבירה שלהם. הנזירים גם הורשו למכור את תוצרתם וכך נולד מסחר משגשג סביב המשקה הנפוץ. הבירות נשאו לרוב את שם המנזר בו הופקה ולפעמים אף שם של קדוש כלשהו. מדוע?

הקדושים של הבירה

כמעט לכל בירה בימי הביניים, היה קדוש ממונה שהגן עליה ועל איכותה. למעשה לא היה רק קדוש אחד, ולא שניים, הרשימה מונה כ- 30 קדושים הקשורים להפקת הבירה, למרכיביה, לשימושה ועוד. אפילו ג'ורג' הקדוש, מי ששרידיו קבורים בלוד והוא הפטרון המגן של אנגליה, שחגו חל ממש לפני ימים אחדים, ב-23 לאפריל (בשיאו של יום העצמאות), נמנה עם אחד הקדושים האמונים על המשקה המבוקש הזה.

כרמים של כשות בצ'כיה (צילום דני בר)

כרמים של כשות בצ'כיה (צילום דני בר)

הקדוש הנוצרי

תהליך קנונוניזציה – כלומר הכרזת אישיות בשל תכונותיה, סגולותיה, מעשיה או אמונתה יוצאת הדופן כקדוש – החל רק במאה ה-10. לפני כן, למן המאה הראשונה ואילך, הקדושים נבחרו בהסכמה ציבורית כללית, על סמך סיפור חייו ומעשיו של אותו קדוש, שחלקם היו אמיתיים וחלקם אגדיים. הגושפנקא הסופית להפיכת אדם לקדוש ניתנה על ידי הוותיקן.

בין הקדושים הממונים על הבירה נמצא שמות שכלל לא ידענו שיש להם קשר לכך, שכן לרוב הם נודעו בהקשרים אחרים לגמרי.

אוגוסטינוס הקדוש מהיפו

אוגוסטינוס, מאבותיה הגדולים והחשובים של הכנסייה הנוצרית הקתולית, כתב חיבורים ופרשנויות שהפכו אבן יסוד לתיאולוגיה הנוצרית במערב. אבל לפני התנצרותו, אוגוסטינוס נודע באהבתו הרבה לחיי הוללת ואהבת משקאות משכרים (והוא מספר עליהם גם בחיבורו המאוחר יותר – "וידויים"). וכך, דווקא בשל השינוי הדרמטי שעשה בצורת חייו לאחר ניצורו, הפך אותו לאחד הקדושים הפטרונים על הבירה.

ניקולס הקדוש ממיירה  Saint Nicholas of Myra

ניקולס הקדוש חי במיירה אשר בטורקיה של היום, במחצית הראשונה של המאה ה-4 ומת סביבות 350 לסה"נ. בין הסיפורים הקשורים בחייו ישנו סיפור של שלושה פרחי כמורה שעצרו ללון בפונדק דרכים, אכלו ושתו בירה, והלכו לישון עייפים מהדרך ומבשומים מהבירה. אך בעל הפונדק החמדן והרשע, הרג אותם בשנתם כדי לשדוד את כספם. ניקולס, שהזדמן אף הוא למקום, התפלל לאלוהים שיקים את השלושה לחיים, ובזכות מעשהו זה, הפך ניקולס גם לקדוש המגן על נוסעים וגם על מבשלי השיכר.
אה, ועוד משהו, כמובן שניקולס זה הוא מי שלימים הפך מוכר גם כסנטה קלאוס, הקדוש שדואג למתנות והפתעות לילדים בחג המולד.

וונצסלס הקדוש  Saint Wenceslas

בחור שמת בגיל 22 (נולד בשנת 907 ומת בשנת 929) וקידם את הפצת הנצרות ברחבי צ'כיה, גם הוא מהקדושים הקשורים במשקה הפופולרי. בירה עושים גם עם צמח הכשות, וזה שגדל בבוהמיה – נחשב לטוב במיוחד. וונצסלס אסר על ייצוא הכשות הצ'כי כדי לשמור על יתרון ארצו באיכות הבירה (לא באמת חשבתם ש"הגנה על תוצרת מקומית" זה משהו מודרני, נכון?), וכל מי שעבר על הצו הזה נענש בעונש מוות. הוא עודד מאוד את תעשיית הבירה המקומית, שגם היום נחשבת מעולה. וונצסלס, שנחשב לקדוש המגן של בוהמיה וצ'כיה, הפך גם לקדוש הממונה על כל מבשלות השיכר ברחבי צ'כיה.

אורח שותה בירה (צילום דני בר)בריג'יד הקדושה Saint Brigid

יש גם נשים ברשימה. בירג'יט היא הקדושה המוכרת והנערצת ביותר באירלנד, אחרי סנט פטריק כמובן. בריג'יד יסדה מנזר בקילדרה ונודעה בשל רוחניותה, חמלתה ועזרתה הרבה לזולת. בריג'יד מאוד אהבה כמובן בירה. מספרים שהיא התנדבה לטפל מצורעים במקום מבודד בו לא היתה בירה. כאשר המצורעים התחננו בפניה וביקשו לשתות בירה, אך זו לא היתה בנמצא, היא חוללה נס והפכה את מי הרחצה לבירה מעולה, בכך שברכה עליהם. וכך כל מטופליה יכלו להנות מהמשקה המבוקש. עוד ועוד סיפורי בירה קשורים בה, כגון זה שהצליחה לספק כמויות בירה ל-18 כנסיות בזמן הצום שלפני הפסחא וזו הספיקה להם למשך כל תקופת הלנט.
ארנולד הקדוש ממץ  Saint Arnold de Metz

"אל תשתו מים, תשתו בירה!" נהג להזהיר ארנולד הקדוש. נולד 580 – מת 640, מודאג מהסכנות משתיית המים המזהומים. הוא האמין שהמים לא נקיים וגורמים למחלות, בעוד הבירה שעברה בישול, היוותה חלופה בטוחה בהרבה. לפי אגדה אחת, הוא הצליח לשים קץ למגיפה כאשר הציב צלב שנשא עמו בחבית בירה ושכנע את האנשים לשתות אך ורק מהחבית שקיבלה את ברכתו המיוחדת.

בנדיקטוס מנורסיה Benedict of Nursia

אפילו אבי הנזירות המערבית, קשור לבירה. בנדיקטוס נודע כמי שיסד את המסדר הקרוי על שמו, המסדר הבנדיקטיני וזה שקבע את הרגולה (תקנון) – מכלול הכללים המגדירים את חיי הנזירים במזר – כללים נוקשים וברורים של מותר ואסור. כללים אלה שנפוצו במרבית המנזרים באירופה, קבעו בין היתר, שיש לספק מזון ושתיה למבקרים או עוברי אורח במנזרים, ממזונם והמשקה של הנזירים. וכך בעצם, בנדיקטוס הקדוש עודד מאוד את תעשיית הבירה, כי הנזירים שנהגו כאמור לשתות אותה תדיר, במקום מים ובמקום מזון לפעמים, יצרו כמויות הולכות וגדלות לא רק לצריכתם שלהם אלא גם עבור כל האורחים שהתאכסנו במנזריהם. ועד היום, לא מעט בירות משמרות את שמות הקדושים או המנזרים שהחלו לייצר אותם כבר בימי הביניים המוקדמים.

לאורנציוס הקדוש Saint Lawrence

לסיום, נזכיר קדוש שסיפורו די מצמרר אך מתאים למנגל ולבירה צוננת לצידו, כאחד. לאורנציוס מת בשנת 258. הוא היה בדרגה כנסייתית גבוהה של הכנסיה הרומית בתקופת כהונתו של סיקטוס השני, במאה ה-3. לפי הרשומות של מוזיאון מבשלות הבירה בעיר במברג, גרמניה, שלאורנציוס הוא הקדוש המגן שלה, דווקא אופן מותו כמרטיר היא זו שקושרת אותו לבירה. לאורנציוס מצא את מותו במהלך הרדיפות שיזם הקיסר הרומי ואלרינוס. הוא נקשר לגריל ענק, מתחת הוצתה אש גדולה וכך למעשה נצלה למוות. האגדה מספרת שלאורנציוס שבז למוצאיו להורג ובאמונה חזקה, שבזכותה גבר על ייסוריו, צעק לחיילים הרומיים, "תהפכו אותי עכשיו, אני כבר עשוי בצד הזה".

המרטיריום שלו הפך את לאורנציוס פטרונם של בעלי עיסוקים רבים שעושים שימוש באש, כמו טבחים, אופים, כובסות, מכבי אש. למבשלי הבירה הוא הזכיר את אופן ייבוש הלתת לקראת הכנת הבירה. הגילדה של מבשלי הבירה של במברג, דרשה מהשוליות שהתלמדו אצלם, לשאת את דמותו של לאורנציוס בתהלוכות ולתת צדקה לכנסיה ביום חגו, 10 לאוגוסט.

במשך מאות שנים מבשלי הבירה נהגו לפנות אל הקדושים הללו ונוספים, וביקשו את ברכתם והגנתם על הבירה שלהם. אם הבירה הצליחה פחות, האשם נמצא ברוחות הרעות ואפילו ב"מכשפות הבירה", שקיללו לכאורה את תוצרתם, ואלה נענשו על כך בחומרה.




הוספת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות