בולות מסוף ימי הבית הראשון – ד"ש מעת קדומה

בולות התגלה בחפירות עיר דוד ||| זרקור על הבירוקרטיה והאנשים שמאחוריה בירושלים הקדומה ||| פרטים ואנקדוטות בהמשך <<<

בולה שלמה הנושאת את הכיתוב "לאחיאב בן מנחם" (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

בּוּלַה  Bulla

סוג של חותמת עשויה בדר"כ מחרס. פירוש המילה בולה הוא "בועה" והחותמות נקראו כך על שם צורתן שדמתה לבועה. המילה "בול" דואר נגזרה מהמלה בולה. מטרת הבולה הייתה לחתום מסמך. היא הוצמדה לשרוך שקשר את המסמך, ונטבעה בטביעת חותם של כותב המסמך. מכתב שהגיע כשהבולה שלו שבורה, העיד שהמכתב נפתח לפני שהגיע ליעדו. ברומא העתיקה התייחסה המילה "בולה" לקמע נגד עין הרע בצורת עיגול, שניתן לתינוקות בלידתם ונישא על צווארם עד אשר זכו באזרחות (הגברים) או עד שהתחתנו (הנשים).

אוסף הבולות עם כתב עברי קדום

מי היה אחיאב בן מנחם? אוסף של עשרות בולות המציינות שמות פקידים ומתוארכות לימי ממלכת יהודה לפני החורבן הבבלי, התגלה בחפירות שנוהלו בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות בעיר דוד בגן לאומי סובב חומות ירושלים.

מכתבים אמנם לא שרדו את השריפה האדירה שהתחוללה בירושלים עם חורבנה, אך הבולות שעשויות מחומר – בדומה לקרמיקה – דווקא השתמרו טוב יותר הודות לאש, והשאירו עדות על קיום המכתבים, ואף על האנשים שעמדו מאחורי המכתבים.

לדברי אורטל כלף ודר' ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "בחפירות עיר דוד הרבות נמצאו עשרות בולות אשר מעידות על המנהל המפותח של העיר בימי הבית הראשון. על הבולות הקדומות יותר מופיעים בעיקר ציורים שונים, ונראה כי במקום לרשום את שמות הפקידים, השתמשו בסמלים שהעידו מי חתם, או אולי על מה הוא חתם. בשלבים מאוחרים יותר של התקופה – בערך מימיו של חזקיהו המלך (סביב שנת 700 לפנה"ס) ועד לחורבן ירושלים ב-586 לפני הספירה, מופיעים על הבולות שמות הפקידים בכתב עברי קדום. דרך ממצאים אלו, אנו לומדים לא רק על המנהל המפותח בעיר, אלא גם על האנשים שגרו ושירתו במגזר הציבורי".

בולות עם שמות מקראיים

בחלק מהבולות מוזכרים שמות מקראיים, חלקם נמצאים בשימוש עד היום – למשל פנחס. על בולה מעניינת במיוחד, נכתב "לאחיאב בן מנחם". שני השמות הללו מוכרים בהקשר של ממלכת ישראל; מנחם היה מלך ישראל, ואילו אחיאב לא מופיע בתנ"ך, אך שמו דומה לשם אחאב – מלך ישראל הידוע לשמצה בסיפורי אליהו הנביא. אמנם איות השם שונה במעט, אך נראה כי מדובר באותו שם. גרסת השם המופיעה על הבולה שנחשפה – אחיאב – מופיעה גם בספר ירמיהו בתרגום השבעים, ואצל יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים ט"ו:ז-ח).

כלף ועוזיאל מוסיפים כי הופעת השם אחיאב מעניינת משני טעמים עיקריים. הראשון – היא מהווה עדות נוספת לשמות המוכרים מהמקרא, אשר מופיעים ביהודה בתקופה שאחרי חורבן ממלכת ישראל. "שמות אלו הם ככל הנראה חלק מהעדות לכך שאחרי גלות שבטי ישראל, הגיעו לירושלים פליטים מהממלכה הצפונית, והם התברגו בתפקידים בכירים במנהל בירושלים" מסביר ד"ר עוזיאל.

אחיאב ומנחם

הטעם השני לעניין שמעוררת הבולה בקרב החוקרים, נעוץ בעובדה ששני השמות המופיעים על הבולה – אחיאב ומנחם – היו שמות של מלכי ישראל. למרות שאחאב מצטייר כדמות לא אהודה במקרא, השם ממשיך להיות בשימוש – אם כי בגרסה של כתיב מלא – הן ביהודה של סוף ימי הבית הראשון, כפי שמשתקף בספר ירמיהו ומהבולה, הן לאחר החורבן – בגלות בבל ועד לימי הבית השני, כפי שניתן לראות למשל בכתבי יוספוס.

ירושלים של בית ראשון

מכלול בולות נדיר זה מצטרף לאוצר הבולות שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד ובתחומי ירושלים הקדומה האחרים, המחזקים את הכרתנו  ואת הבנתנו בנוגע למעמדה המנהלי והכלכלי של ירושלים בימי בית ראשון, ויש בו כדי לתרום רבות לחקירתם של נושאים רבים וסוגיות שונות הקשורים בחברה ובתרבות של בני התקופה כגון: השפה העברית המקראית, הכתב העברי הקדום,  אומנות, אוריינות מגדר ועוד.

מגוון הבולות ועוד שלל ממצאים ארכיאולוגים שנחשפו בחפירות האחרונות, יוצגו לראשונה לציבור הרחב בכנס מחקרי עיר דוד ה-18- הכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון מג"לים, שיתקיים ביום ה' הקרוב, 7/9 בגן הלאומי עיר דוד.

הוספת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות