באוהאוס לא רק עיר לבנה

לכבוד תערוכת באוהאוס במוזיאון תל אביב לאמנות קצת על באוהאוס ||| גם על מוזיאון ויטרה לעיצוב ||| בעיקר על מהו הבאוהאוס ומקומו בחיינו ||| הכל בהמשך <<<

מוצגים מתערוכת הבאוהאוס (צילום דני בר)

מוצגים מתערוכת הבאוהאוס (צילום דני בר)

באוהאוס Bauhaus

בית הספר באוהאוס נוסד ב-1919 בוויימאר, גרמניה, בימים של שינויים רדיקליים, על רקע  כלכלה מרוסקת ואינפלציה דוהרת של אחרי המלחמה הגדולה, היא מלחמת העולם הראשונה. האדריכל ולטר גרופיוס, חדור תחושת שליחות, הגה כבר ב-1916 מודל חדש של בית ספר לאמנות:

  • ניסוי חדש בחינוך, שבמרכזו שאלות ולאו-דווקא תשובות
  • מצע שיקשור לימודי אמנות עם הכשרה פדגוגית ומעשית בתחומים השונים של המלאכה והאומנויות
  • מקום שיצלח את הסתירה לכאורה בין אמנות, טכנולוגיה ותעשייה וישלב תיאוריה עם פרקטיקה
  • מעבדה שתאפשר למורים ולתלמידים לחשוב, לעבוד ולהתנסות יחד לפיתוח היצירה והייצור תוך שילוב בין-תחומי של עיצוב, ציור, פיסול, צילום, אדריכלות, תיאטרון ומחול
  • מכון מחקר שיפעל להיטיב עם החברה תוך בחינת ההשלכות הפיזיות והמנטאליות של צורה, צבע  וחלל
  • מטרת-העל היתה לפתח מבנים אידיאולוגיים-אסתטיים לחברה מתקדמת, להקים בניין שנתפס כ"יצירת אמנות כוללת"

רעיונות הבאוהאוס ודימוייו הופצו בעולם באינטנסיביות נוקבת באמצעות הרצאות, תערוכות ופרסום מניפסטים, כתבי-עת וספרים. כל אחד מהספרים שראו אור בסדרת ספרי הבאוהאוס סיכם דיון מעמיק באחד מתחומי היצירה שנלמדו בבית הספר.

כסא כל כך מוכר - עיצוב באוהאוס. מוצב בתערוכת באוהאוס (צילום דני בר)

כסא כל כך מוכר – עיצוב באוהאוס. מוצב בתערוכת באוהאוס (צילום דני בר)

אומני הבאוהאוס והסוף

בין היוצרים הדומיננטיים שפעלו בבאוהאוס, אפשר למנות את וסילי קנדינסקי ,יוהאנס איטן, פאול קליי, אוסקר שלמר, לזלו מוהולי-נאג', הרברט באייר, יוזף אלברס, הנס מאייר, לודוויג מיס ון-דר-רוהה ורבים אחרים. החיבור בין הכוחות היוצרים המשמעותיים הללו,  הניב דגש ייחודי על תהליכים, שעמד בסתירה למטרה האידיאולוגית של המוסד לפתח מוצרים פונקציונאליים, איכותיים ויפים לשימוש יומיומי, שיהיו בהישג ידם של המעמדות הנמוכים ויביאו לשיפור חייהם. רבים מפריטי הבאוהאוס עוצבו תחילה כדי להשפיע במכוון על תולדות העיצוב. אי-ההתפשרות העקרונית על איכות הביאה לסיווגם כמוצרי יוקרה ורק עם המעבר לדסאו ב-1925, צלח שיתוף הפעולה המיוחל עם התעשייה כאשר מוצרי הבאוהאוס הוכנסו לייצור המוני. ביולי 1933 נסגר בית הספר על-ידי הנאצים.

באוהאוס והעיר הלבנה

באוהאוס מוּכּר בישראל בעיקר כ"סגנון" אדריכלי וב"עיר הלבנה" עם הבניינים האופיינים בלב העיר תל אביב, אזור שזכה גם להכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. אבל באוהאוס, כאמור, הוא שמו של מוסד שחולל שינוי משמעותי בפני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. במהלך 14 שנות קיומו בין השנים 1919 -1933, שבהם גובשו בבאוהאוס עקרונות אוניברסליים לעיצוב תוך חיבור בין אמנות מלאכה ותעשייה.

מוזיאון חוסמסה חולון - בית באוהאוס ומורשת עצמאות ישראל (צילום דני בר)

מוזיאון חוסמסה חולון – בית באוהאוס ומורשת עצמאות ישראל (צילום דני בר)

הקמפוס של ויטרה

את חברת עיצוב הרהיטים ויטרה כמעט שאין צורך להציג: לאורך השנים היא ייצרה ומכרה עיצובים אייקונים ופופולריים של צ'רלס וריי אימס, ורנר פנטון, ג'ורג' נלסון, ג'ספר מוריסון, מרטין ואן סברן, רון ארד ועוד רבים וטובים, אבל בעשורים האחרונים מנסה החברה לספק השראה תרבותית רחבה יותר, גם בהיבט האדריכלי.

ויטרה הוקמה ע"י ווילי ואריקה פלבאום ומנוהלת כיום ע"י בנם רולף. משפחת פלבאום פגשה את האדריכל האמריקאי פרנק גרי. בתחילה ויטרה וגרי שיתפו פעולה בפרויקט עיצוב רהיטים ולאחר מכן, כחלק מהתפיסה החדשה שביקשה להתרחק מהזהות התאגידית הוחלט על בניית מפעל חדש ומוזיאון עיצוב שהיו המבנים הראשונים של גרי מחוץ לארה"ב.

טבלת הצבעים של בי"ס באוהאוס מתוך תערוכת באוהאוס (צילום דני בר)

טבלת הצבעים של בי"ס באוהאוס מתוך תערוכת באוהאוס (צילום דני בר)

מוזיאון העיצוב של ויטרה Vitra Design Museum

צמד המבנים שוכנים בסמיכות וכוללים אלמנטים משלימים, כמו הרמפות והצריחים הלבנים, המתנוססים מעל הכניסה למפעל ומתכתבים עם המראה הכללי של המוזיאון, שבנוי כאסופת צריחים, קוביות ורמפות, שנערמו זו על זו. בתוך המבנה המרשים נמצאת תצוגת קבע, הכוללת 100 כיסאות שעוצבו בין השנים 1820-1991.

זהו ספק מוזיאון, ספק מקדש לחובבי העיצובים של החברה. דרכו של הבניין, שתוכנן על ידי צמד האדריכלים השווצרים, הרצוג ודה מרון, לא היתה קלה והוא הושלם רק ב-2010, לאחר מספר הפסקות בתהליך הבניה. ההחלטה לבנות מעון רשמי לרהיטים של ויטרה התקבלה לאחר שהחברה, שלאורך השנים הציגה את מוצריה בחנויות ברחבי העולם, חשה שנוכחותה בשוק הגרמני טעונה שיפור. גם זרם המבקרים ההולך וגובר במוזיאון של גרי הבהירו שיש צורך במרחב נוסף, שיאפשר התפתחות פעילויות אחרות מלבד ייצור. המבנה, שמתפרש על פני 3,000 מטרים רבועים, מתכתב עם בתי המגורים בסביבה ונראה כמו מגדל של בתים שנערמו זה על גבי זה, כך שהם מאפשרים תצפית אחרת מכל קומה: לכיוון היער השחור של גרמניה, לכיוון צרפת ולכיוון העיר בזל. הגגות הגמלוניים וצורת הבית עצמו מסמלים, בנוסף, את מוטיב השיבה הביתה של צמד האדריכלים השוויצריים, שפעלו במשך שנים רבות בעיקר במדינות אחרות. כך, עיצובים חדשים או איקוניים, שולחנות, כסאות, גופי תאורה, כורסאות – כולם נמצאים בהישג יד, זמינים למישוש חטוף או למנוחה קצרה אחרי יום ארוך.

סיורים בקמפוס ויטרה

למבקר בקמפוס של ויטרה בעיירה פיל אם ריין Weil am Rhein מוצע סיור אדריכלי בן שעתיים (באנגלית או בגרמנית), הנערך בשטח הקמפוס, לרבות בחלקים הסגורים למבקרים. הסיור מאפשר להתרשם לא רק מ"בית ויטרה" או ממוזיאון העיצוב שבמקום, אלא גם להציץ למפעל בו מיוצרים הרהיטים ולהיחשף לפרויקטים של אדריכלות מודרנית בעלי חשיבות היסטורית, שהמפגש ביניהם חוצה גבולות תרבות וסגנון, ומהווה מטאפורה לעולם המשתנה ללא הפסקה. אתר הקמפוס של ויטרה >>>

כתובת קמפוס ויטרה Charles-Eames-Straße 2, 79576 Weil am Rhein, Germany (המקום הוא בצומת הגבולות שוויץ – גרמניה – צרפת. הישוב הכי דרום מערבי בגרמניה וסמוך לבאזל, שוויץ ).

מוצגים מתערוכת באוהאוס (צילום דני בר)

מוצגים מתערוכת באוהאוס (צילום דני בר)

התערוכה באוהאוס # הכל עיצוב

התערוכה, שמהווה אוסף מסמכים, מוצגים ופריטי עיצוב מביה"ס באוהאוס, נפתחה תחילה במוזיאון ויטרה לעיצוב בגרמניה. משם עברה התערוכה לגלריה לאמנות בבון וכעת מגיעה למוזיאון תל אביב. בתערוכה מוצגים למעלה מ- 400 פריטים- מתחומי העיצוב, האדריכלות, האמנות, הקולנוע והצילום.

הסוגיות שהעסיקו את מורי הבאוהאוס ותלמידיו, קרובות לשאלות הבוערות כיום יותר מתמיד: אדם מול מכונה, אינדיבידואל מול חברה, מוצרים ייחודיים לעומת ייצור תעשייתי, סדרתי או המוני והצורך הגובר בשיתוף פעולה בין-אישי ובין-תחומי.

לצד קטעים מתוך הסרטים של הבמאי ולטר רוטמן, ברלין: סימפוניה של עיר (1927) ובלט מכני (1923), של קורט שמידט עם פ' ו' בוגלר וג ' טלטשר וסדרת סרטי הדרכה ופרסום בארבעה חלקים- כיצד לחיות באופן בריא וחסכוני מעיזבון ולטר גרופיוס,  מוצגים בתערוכה פרוטוטיפים לרהיטים מודולאריים, גופי תאורה, כלי שולחן מקרמיקה, מתכת וזכוכית, מסמכים היסטוריים (רישומי פטנטים, הסכמי עבודה, עלוני מכירות, קטלוגים מסחריים, עטיפות לקטלוגים ולספרים, תכניות לימודים ועוד). לצד החומרים ההיסטוריים, מוצגות עבודות של יוצרים עכשוויים,ביניהם אולאף ניקולאי, שהמחיז טקסט של קנדינסקי, קבוצת Space Caviar בעבודת ווידיאו אודות חזונו האדריכלי של ולטר גרופיוס המבוסס על משחק המחשב מיינקראפט, לצד פרויקטים של המעצבים התעשייתיים קונסטנטין גרצ'יץ', יז'י סימור, קלמנס וייסהאר וריד קראם, ון-בו לה-מנצל, Front Design, Unfold,Opendesk  , סטודיו מינאלה- מאדה ותומס לומה.

התערוכה במוזיאון תל-אביב לאומנות פתוחה לקהל עד 7 לינואר 2017.




הוספת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות